מתנות חינם – משנתת, כבר לא שלך?

רבני בית ההוראה
י"ח כסלו ה'תשע"ח

שאלה:

שלום מכובדי,
עיינתי בהלכות מתנה וזכייה, קראתי את גישת ההלכה לגבי:”שונא מתנות יחיה” , ולא הצלחתי למצוא הוכחה ל”מתנות חינם” . זאת אומרת , האם מתנה שקבלתי ללא תנאי (לכאורה) מחייבת אותי בהכרת תודה שעלולה לפגום במהלך טבעי של התנהלותי המקצועית , נניח , על רקע ה”טובה”, שקבלתי פעם אחת, מאדם שאני רואה מידי יום.
האם נכון להסיק :” משנתת, כבר לא שלך”?

תשובה:

שלום וברכה,

מצאנו שתי סיבות להתרחקות ממתנות: א’ השו”ע (חו”מ סימן רמט סעיף ה): “מדת חסידות שלא לקבל מתנה, אלא לבטוח בהשם שיתן לו די מחסורו, שנאמר ושונא מתנות יחיה”. שהלהיטות אחר המתנות מסיר את מבטחו בהם, שסובר שפלוני עזר לי וכו’. והנמנע מקבלת המתנות שם מבטחו בה’ כי הוא עוזרו.

ב’ הסמ”ע (שם ס”ק ד. ובהרחבה בפרישה סעיף ה) לפי שהנוטל מתנה צריך להחניף לבריות הנותנים לו ולבלתי הוכיחם אף אם רואה שדרכיהם מקולקלים וכל כיוצא בזה ובזה ודאי גורם מיתה לעצמו מה שאין כן המבזה ושונא מתנות דאין צריך להחניף לשום אדם.

אולי הייתי קורא לזה “משקבלת כבר לא שלך” אתה לא ברשות עצמך להחליט מה היושר, אלא אתה שבוי ביד עצמך איך תוכל לקבל עוד.

בהצלחה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *