לשכור לעצמו פועל שכבר עובד במקום אחר

שאלה:

שלום רב
מעשה שהיה כך היה. עובדת אצלנו מטפלת לתינוק שלנו. לפני כמה חודשים מישהו הציעה לה דרך חברה שלה הצעת עבודה במשכורת משתלמת יותר. האדם שהציעה את העבודה ידע שהיא עובדת אצלנו אך לטענתו הוא חשב שהיא מחפשת עבודה אחרת. אנחנו לא שמענו ממנה שהיא מחפשת עבודה אחרת עד הרגע שבו היא הודיעה שהיא עוזבת לעבוד אצלו. למעשה הסיבה היחידה שהיא עזבה היא המשכורת המפתה שהוא הציע(לאחר בירורים הבנתי שהמשכורת היא היתה הסיבה היחידה) יש לציין שהמשכורת שהיא היתה מקבלת היא השכר המקובל כאן ואולי אף יותר. העניין שהוא הציע לה לעבוד בארץ אחרת ששם תנאי ההעסקה גבוהים יותר. כשדברתי עם אותו האיש וטענתי לו שזה לא הוגן שהרי ידעת שהיא עובדת אצל משפחה כבר הוא השיב שזה לא נעים אבל מצד שני הוא לא רואה בעיה בלהציע לעובד כלשהו תנאים טובים יותר. שאלתי האם הוא צודק. והנפקא מינה שאוכל לדעת אם מעיקר הדין הוא צודק או שיש כאן תרעומת?
יישר כח!

תשובה:

שלום וברכה,

שני נידונים בשאלה:

א. האם מותר לעובד לעזוב באמצע העבודה וללכת לעבודה אחרת.

ב. האם מותר לבעה"ב להציע הצעה מפתה לעובד כדי שיעזוב מקום עבודתו ויעבוד אצלו.

תשובה א: אסור לפועל לחזור באמצע העבודה אם סיבת החזרה היא מחמת יוקר המשכורת. אבל אם יש סיבות אחרות מותר לחזור באמצע העבודה

תשובה ב: לדעת הנתיבות מותר לשכור פועל שכבר נשכר לבעה"ב אחר. ולדעת הערוך השולחן תלוי במחלוקת הראשונים. ומאחר ולנתיבות מותר, ולערוך השולחן מחלוקת, יש להקל.

בהצלחה.

מקורות:

תשובה א: מותר לשכיר – פועל – לעזוב את העבודה גם באמצע היום, כמובא בגמרא 'כי לי בני ישראל עבדי הם' ודרשו חז"ל "עבדי הם ולא עבדים לעבדי". ולכן השכיר הוא ברשות עצמו ויכול לחזור באמצע העבודה. ומקבל משכורת מלאה על החלק שעבד, למרות שבעה"ב יצטרך להוציא הוצאות נוספות עבור השלמת העבודה. דין זה נאמר דוקא בפועל שכיר יום, ולא בפועל קבלן. ראה שו"ע סימן שלג סעיף ג.

אמנם כתב הרמ"א [שם סעיף ד] שזכותו של העובד לחזור דוקא שחוזר בגלל סיבות אישיות. אבל אסור לו לחזור מסיבה שרוצה תשלום גבוה יותר במקום אחר. נחלקו הפוסקים [הובא בפת"ש ס"ק ד] בדעת הרמ"א שכתב שאסור לו לחזור, יש סוברים שניתן לכפותו להמשיך בעבודתו הראשונה. ויש סוברים שלא ניתן לכפותו לעבוד, אבל ידו על התחתונה, שאם השלמת העבודה תעלה סכום גבוה, ניתן לקזז זאת משכר הפועל הראשון. דעת הסמ"ע ס"ק טז שיכול הפועל לחזור אך ידו על התחתונה.

תשובה ב: השו"ע סימן רלז ס"ב כתב שמותר לבעה"ב לשכור מלמד שכבר שכור לבעה"ב, ואין בזה משום איסור עני המהפך בחררה. הנתיבות ס"ק ב ביאר סיבת ההיתר, שמלמד הינו דבר שאינו מצוי, והסברת המלמד ועיונו אינו שווה בכל המלמדים, וסובר השו"ע כשיטה שאין איסור עני המהפך בהפקר – שלא ניתן למצוא במקום אחר. ביאור אחר מצאנו בערוך השולחן סעיף ה שדוקא דבר מצווה שאינו דבר של ממון מותר להשכיר מלמד המושכר, אבל פועל שאינו דבר מצווה תלוי במחלוקת הראשונים [הובא בשו"ע סעיף א] האם יש איסור עני המהפך אם ראה העני דבר הפקר. והשו"ע הביא ב' שיטות.

Leave a comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

חפשו מאמר

מדריכים הלכתיים

חפשו מדריך הלכתי

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל