שאלה:
לכבוד הרב!
מה הדין לגבי הגעה לחתונה בין יהודים חילונים?
אם למשל רואים ריקודים מעורבים.
שילוב כללי הלכה ונימוסים.
ואם יש חומרה בהלכה אני תוהה כיצד לכבד חתונה ושיהיו עדים שומרי שבת.
תודה ושבוע טוב, אני מקווה שהתשובה לשאלה תגיע בשעות הקרובות.
תשובה:
שלום רב.
אין שום היתר לקיים חתונה בישיבה מעורבת גברים ונשים יחדיו. אולם, במקום הצורך יש להקל לערוך את החתונה ללא מחיצות, כשהגברים מצד אחד, והנשים מצד שני, וגם זה רק בשעת האוכל ולא בשעת הריקודים, ובתנאי שהנשים לבושות באופן צנוע, שכן אם לא כן, בעל השמחה גורם למכשול בפני הבאים. לכן כיון שודאי יהיו נשים שלבושות לא צנוע, והואיל והשאלה אמורה גם לגבי ריקודים מעורבים זה איסור גמור, ואין לעשות זאת בשום אופן. לגבי העדים בחתונה, אם אין לך אנשים יראי שמים שאינם קרובי משפחה שאמורים לבוא לחופה, יש לבקש מהרב להביא איתו עוד אדם ירא שמים, ששניהם יוכלו יחד לשמש כעדים.
שירבו שמחות על פי רוח היהדות ורצון אבינו שבשמים!
מקורות:
עי’ בגמרא בסוכה (דף נא,ב) שבבית המקדש, תקנו תיקון גדול, שכן בראשונה היו הנשים יושבות מבפנים ואנשים מבחוץ, והיו באים לידי קלות ראש, התקינו שיהו נשים יושבות מבחוץ ואנשים מבפנים, ועדיין היו באין לידי קלות ראש. התקינו שיהו נשים יושבות מלמעלה ואנשים מלמטה. ואמר רב שלמדו זאת מהא דכתיב (זכריה יב) וספדה הארץ משפחות משפחות לבד, משפחת בית דוד לבד ונשיהם לבד. אמרו: והלא דברים קל וחומר. ומה לעתיד לבא – שעוסקין בהספד ואין יצר הרע שולט בהם – אמרה תורה אנשים לבד ונשים לבד, עכשיו שעסוקין בשמחה ויצר הרע שולט בהם – על אחת כמה וכמה.
ופירש רש”י כאן שעוסקין בשמחה – וקרובה לקלות ראש, ועוד, שהיצר הרע שולט עכשיו – לא כל שכן. וכ”פ הרמב”ם (פ”ה מהל’ בית הבחירה הלכה ט, ופ”ח מלולב הי”ב).
ומכח זה הזהירו הפוסקים הרבה להזהר בעיקר בשמחות, שלא יהיה ערוב, ולא ישבו בתערובת, כי היצר הרע שולט ומרקד ביניהם, ומביא לידי תקלה וכו’.
אמנם מה שנהגו לעשות מחיצות, בזה יש מקום להקל. וכן ראיתי למו”ז מרן הגר”ע יוסף שליט”א בהגהה כתב יד לספרו שו”ת יביע אומר ח”ג (עמ’ רנג) שהביא דברי שו”ת שרידי אש (ח”ב סי’ ח דף טו סוף ע”א) שכתב בזה”ל: אבל באספות של רשות, כגון בשעת הכנסת כלה לחופה, או בשעת נאומים ודרשות, לא הקפידו מעולם לעשות מחיצות, ורק מדקדקים שלא ישבו אנשים ונשים יחד ולא יתערבו זה עם זה. ע”כ. וכתב מו”ז מרן שליט”א ע”ד, שכן נראה עיקר. וציין לזה גם לאוצר הגאונים (סוכה נב. סימן קפט) שאם אינם מעורבין אנשים ונשים אלא כל שורה בפ”ע שפיר דמי. ובלבד שלא ימזגו עם זל”ז. ע”ש. וסיים בזה הלשון: ומכל זה פסקתי למורה שמלמד תורה בבי”ס, היכא דאי אפשר בלא”ה והבנים יושבי’ מצד א’ והבנות מצד ב’, שמותר לו ללמד בכה”ג. (רק לא יפה עושים המנהלי’ שמלמדים במעורב). עכ”ל.
אולם גם זה לא התירו אלא באופן שהנשים המוזמנות לבושות באופן צנוע, אך באופן שהן לבושות בפריצות, הרי זה הכשלת הרבים הבאים לשם, להסתכל במראות אסורות, וראה מ”ש בזה רבי עובדיה הדאיה בשו”ת ישכיל עבדי (חלק ח דקל”ג) ע”ד הגמרא הנ”ל בזה”ל: והנה הדברים אמורים בזמנם שהנשים היו הולכים בדרכי הצניעות, והדברים ק”ו בן בנו של ק”ו, בזמנינו זה שהנשים הסירו מסוה הבושה מעל פניהם שהולכות חשופי זרוע ובגדים קצרים וגלוי צואר עד החזה, ודאי בודאי שבא השטן ומרקד בתוכם, ועושה את שלו, ומי יאמר זיכיתי לבי נקיתי עצמותי. וכו’. וע”כ כל מי שבידו היכולת למחות ואינו מוחה, הרי הוא נתפס בעונם ועונו ישא ח”ו. עכ”ל. וכ”ש כשהוא בעל השמחה והוא מביא את רעיו וחבריו לשמוח עמו בשמחתו, שיזהר שלא להכשילם בדבר איסור. וה’ לא ימנע טוב להולכים בתמים.
לפי דעתי אין להוכיח משמחת בית השואבה והספד שהמגע בין הנוכחים מצוי משום שהם עומדים בצפיפות אך בישיבה בחתונה מעורבת יש פחות חשש..
כמו כן רמ"פ מתיר לנסוע בתחבורה ציבורית גם כשיש דוחק אפילו מביא אותו לידי הרהור ואוסר רק אם מגיע לקישוי ומדגיש שזו לא דרך טובה ונובע מבטלה. כלומר אדם מן השורה לא אמור להגיע למצבים כאלה של קישוי משום קרבה שלא מתוך חיבה.
אגב, רמ"פ עצמו העדיף תמיד ללכת לחתונות בהם הישיבה מעורבת כדי שיוכל לשוחח בנחת עם אשתו.. (בשם הרב אורן, נשוי לנכדתו של רמ"פ).
ויש להוסיף שגם אם לא ברור שכל הנשים יבואו בצניעות הנדרשת יש מקום להתיר כי דמי בעיניהם כקאקי חיוורי וליבם גס בהן שכן כתב הלבוש לגבי ברכת שהשמחה במעונו..
אתה כנראה תנא קדוש שכך הדברים נדמים בעיניך, אבל באתר הזה יש גם בני אדם שמעיינים, ולגביהם נכתבה התשובה.
קאקי חיוורא לא קשור לקדושה יתרה וכ"כ הלבוש: "ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמיין עלן כקאקי חיוורא מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו"
זה מדובר על גילוי ראש ולא על לבוש לא צנוע, ולא על ישיבה משותפת…
שיער באשה ערווה כשאר מקומות בגוף וראי זה כראי זה
כיון שהדיון בינינו אינו הלכתי אלא על עובדות, נראה שכל אחד יעשה כהבנתו.
רק אסיים בציטוטים כפי שהם לא אוסיף דבר מדילי שלא יהיה מקום לבעל דין לתלות הדברים בי או לתת פרשנות לא נכונה על דברים מפורשים..
כתב בספר חסידים סימן שצג: "אבל אם לוקח אדם אשה שאינה הגונה או היא לוקחת איש שאינו הגון או שניהם אינם הגונים או אין תרבות שם ונבול פה ביניהם או נשים יושבות בין האנשים שהרהורים שם לא יתכן לברך שהשמחה במעונו.
וכתב הלבוש (אורח חיים מנהגים סעיף לו) על דברי הספר החסידים: "ואין נזהרין עכשיו בזה, ואפשר משום דעכשיו מורגלות הנשים הרבה בין האנשים ואין כאן הרהורי עבירה כל כך, דדמיין עלן כקאקי חיוורא מתוך רוב הרגלן בינינו וכיון דדשו דשו".
השאר תגובה