שאלה:
רציתי לשאול חברה השאילה לי דיסק ובו סרט לצפיה שהופק לפני 10 שנים.
אין לי זמן לצפות בסרט הזה בזמן הקרוב, וחברתי רוצה את הדיסק בחזרה.
האם מותר לי להעתיק לעצמי את הסרט כדי לראותו בפעם אחרת? (אמחוק אותו אחרי הצפיה)
על הדיסק כתוב- כל הזכויות שמורות, אסור להעתיק.
אציין- שאם מפיקי הסרט היו רוצים על כך תשלום- הייתי מוותרת על הצפיה. כך שאין להם הפסד מכך שאני מעתיקה.
ביכולתי לוודא שהדיסק המקורי לא בשימוש כשאצפה בסרט המועתק.
תשובתכם תעזור לי. תודה.
תשובה
נחלקו גדולי הפוסקים האם יש בעלות על יצירה דהיינו זכות ובעלות ממונית על קנין רוחני, כגון אדם שהלחין שיר יפה האם יכול לדרוש כסף על הזכות לשיר את השיר והוא הדין כל המצאה אחרת, וכן סרט נחשב ליצירה ועל כן תלוי במחלוקת הפוסקים. [1]
אולם כל זה אמור באופן שהנידון להשתמש בקנין רוחני ולא בחפץ ממשי אולם יש זכות לאדם למכור חפץ לשימושים מסוימים ולשימושים מסוימים אינו מוכר את החפץ, ולכן יש לאדם זכות למכור דיסק לצפיה בבית ולא להראות את הסרט בפני ציבור, וכן יכול אדם להתנות שמוכר את הדיסק לצפיה אולם אינו מוכר אותו לענין שיכולו להעתיק ממנו, וכיון שהדיסק הוא חפץ ממשי ולא קנין רוחני לדברי כולם יכול המוכר להתנות כן. ועל אם מוכרי הסרט שומרי מצות ויודעי הלכה ומכרו את הסרט על מנת שלא יעתיקו ממנו כוונתם שאין מוכרים את הדיסק לענין שיעתיקו ממנו, הרי המעתיק עובר על איסור גזילה.
[1] דין זכויות יוצרים על המצאה שלו וחידושי תורה עצמיים נחלקו הפוסקים בהגדרת זכותו של הממציא או מחדש חידושי תורה יש מהם שפירשו שחשיב כבעלים והם
א. השואל ומשיב ב. עמודי אש ג. מחנה חיים ד. אג"מ ה. הנציב בשו"ת משיב דבר
אמנם יש הסוברים שאין כאן מושג של בעלות ואין איסורו אלא משום השגת גבול א הקדמונים שהסכימו לספרו של רבינו אליהו בחור בשנת רעט' ב. חידושי הרי"ם במכתב בשם רע"א ג. חתם סופר הרי"'ם במכתב בשם רע"א ג. חתם טפר ד. ר' מרדכי בענט ה. שערי דעה
הרבנים המשיבים: גבריאל לומברד אשר דזימיטרובסקי אברהם בוטרמן
