שאלה:
שלום להרב,
שאלה: גבי מידה שבבני אדם מש"כ בב"מ צו ע"ב גבי "לפום חורפא שבשתא" על מי שמכיר בשאילתו ולא עיין יפה וכך תדיר אצלו וזה מקשה הלימוד כי מבזבזים הרבה הזמן בשאלות שאין בהם ממש אילו לא היה מיהר להקשות, מתי יש לחוש להפסיק החברותא?
נכון מאוד להיות סבלן ורחמן וללמוד עמו כמה שאפשר, שהרי היה לחכם מן התלמוד תלמיד שהיה צריך לחזור כמה פעמים עד שיבין. ברור שלא כל אדם יש כח וסבלנות כזו, וגם יש לקחת בחשבון שהזמן היום מאוד מוגבל ויש לכולם הרבה צורכים ודברים לעשות ולבזבז זמן בפילפולי הבל לא דרך טובה.
בשלמא כשהאדם מודה לאמת ומודה שלא היה כאן קושיא ואילו היה מחכה היה כבר מתברר מה שהתחיל לחשוש, הבעיה כשהאדם רוצה לעמוד בדעתו ואינו מודה לאמת או חסר כח להבין דברים על בוריו עד שיחזור כמה פעמים וישאל כמה רבנים עד שאז יודה שדרכו לא נכונה, וזה קשה להחברותא לסבול.
לכן מתי בכבוד גדול יש לומר שהלימוד לא מתאים ולחפש מישהו אחר?
תשובה:
קשה להשיב על שאלה זו. קביעת החברותא תלויה בהרבה מאוד ענינים, כמה מועיל הלימוד, מה האופציות האחרות, עם מי נחמד לך ללמוד וכו' וכו'. חשוב אגב לזכור שלכל אדם יש מעלות וחסרונות, לפעמים אנחנו מתמקדים בחסרונות שהם מפריעים לנו, ושוכחים מה שטוב.. עשה כהבנתך והעיקר להזהר לא לפגוע באף אחד, הכל בנעימות וברגישות.
בהצלחה.
