לתרומות לחץ כאן

כתובה לאשכנזי שנושא בת מעדות המזרח

שאלה:

בס"ד
שלום וברכה
בחורה ממוצא תימני עומדת בע"ה להנשא לבחור ממוצא אשכנזי
האם יש לחוש להשמיט בכתובה תיבת "תדאורייתא" (דחזי ליכי 'מדאורייתא')
והטעם, שחסר בסמיכות דעת של האשה
והוא, שבשעת גביה אחרי גירושין ח"ו, לכאורה יוכל הבעל לומר לה פרעתי, ואינך יכולה לגבות בכתובה שבידך, שהרי פסולה היא למינהגך (כהרמב"ן ריטב"א ור"ן, לפחות לק"ק תימן). וקיצרתי
[ואם הדברים נכונים, יש לבעל בעיה לא פחות מהאשה]
מאידך, כתובה אשכנזית שהושמט בה תיבת "מדאורייתא" כשרה היא (חוץ מלב"ח אליבא דר"ת, ולמעשה מקילים, כמ"ש הגרש"א שטרן בספר 'כתובה כהלכתה', וא"צ אפילו לכתוב כתובה חדשה)
ואפילו אם הסברא שהבאנו לא ברורה לגמרי, מה לנו להכנס לעיקולי ופישורי, וכמו שנהג המהרי"ל (בספר הנ"ל)
מה דעתכם?
יהודה

תשובה:

שלום הרב,

סליחה ששכחתי להשיב לכם בפרטי..

בכל אופן, לענ"ד ודאי שהכתובה לא פסולה ולא חסר בסמיכות דעת של האישה. אמת שלדעת הרא"ש ודאי שאפילו אם חיוב הכתובה היא מדרבנן, המילים הללו מלמדים שהחיוב הוא לפי כסף צורי, ואילו לדעת הרמב"ן והר"ן הכתובה פסולה משום שחיוב הכתובה היא דרבנן, וכפי שהביא בבית יוסף בסי' סו. אולם גם מדברי ב"י שם כבר נראה שלמרות הוא פסק שלא לכתוב דחזי לכי מדאורייתא, הכתובה אינה פסולה אלא שגובים מכסף מדינה ראה שם שכתב:

"והשתא כיון דהרי"ף והרמב"ם והר"ן ור"מ וכל הגאונים סוברים דכתובה דרבנן ומשערין אותה בכסף מדינה לא שבקינן כל הני רבוותא משום ר"ת והרא"ש וכל שכן להוציא ממון…ומיהו היכא שלא הזכיר כסף צרוף וכתב זוזי מאתן דחזו ליכי מדאורייתא איכא לספוקי אי מגבינן לה מכסף צרוף וכדכתב הרא"ש (שם) והדעת נוטה דלא מגבינן לה אלא כסף מדינה דיד בעל השטר על התחתונה". כלומר, ניתן לגבות עם הכתובה מכסף מדינה.

ובכל אופן, בפרט היום שישנם הרבה כתובות אשכנזיות וספרדיות והטעות שיתנו לאדם כתובה הפוכה ממנהגו מן הסתם מצויה, ממילא יתלו בטעות זו וודאי שתוכל לגבות איתה. כש"כ במקרה דנן שהחתן אשכנזי ודאי שתוכל לגבות עם זה ואף אחד לא יוכל לומר שקי"ל שהיא פסולה ואינה גובה. לכן, לענ"ד כדאי להשאר עם המנהג של האשכנזים שזה מנהגו של החתן ולהותיר את הכתובה כפי שהוא נוהג.

שיהיה הרבה מזל טוב ורוב נחת!

 

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. בס"ד
    שוב דיברנו עם הגרש"א שטרן שליט"א, הרהר קצת, והנוסח שלו, שהיא זכתה בכל זכויות הגביה לפי מנהגו של המתחייב (הבעל) – [ודמי לכאילו התנה, לא אהיה נאמן לומר פרוע] זת"ד ולי הקטן לא התבררה סברה זו כל הצורך, ובטלה דעתי

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל