שאלה:
שלום וברכה.
אני תלמיד שנמצא ביישבה 3 וחצי ימים בשבוע ועוד 2 ימים עובד.
ניסתי ללמוד עיון כמה שנים אבל ראיתי שאני מצליח כלכך. אמנם כן הייתה השתפרות אבל לא מספקת כלל לעומת חברי.
יודע אני על עצמי שאין תפקידי לנסות ולהמשיך להאיבק בכך ולנסות להגיע להיות מורא הוראה.
אני פשוט לא חושב שזה אני.
אבל כן כואב לי שאני כבר 4 שנים מנסה ללמוד סוגיות בצורה טובה אבל מרגיש לי כל פעם שאני לא מבין את הדברים כמו שצריך, שדברים לא מדוייקים אצלי.
יש לי 2 שאלות בעקבות כך:
א. מה צריכה להיות המטרה בלימוד העיון לאדם כמוני שלא רואה את עצמו לפחות ב15 שנים הקרובות נמצא כולו בישיבה אלא חצי שבוע ויותר בישיבה, מה צריכה להיות שיטתו ומטרתו בלימוד העיון.
לי ממש חשוב שאוכל לפחות לדעת לפתוח סוגיות וללמוד אותן לבד. לא ברמה של סוגיות ממש קשות. אבל סוגיות יותר פשוטות כן. כלומר לקנות את הבנת לשונם ודיוקם של הגמרא וראשונים והאחרונים.
בקיצור שאדע ללמוד עיון.
ב. אני מרגיש שאני רוצה להתחיל ממש מהבסיס ולבנות אותו בצורה נכונה ויציבה, כדוגמת העיון הטוניסאי שמתמקדים טוב טוב בהבנתם של רשי ותספות והראשונים והאחרונים.
אשמח להדרכה.
תודה רבה
ויישר כוח גדול.
תשובה:
שלום וברכה
ראשית ברכותי! יש בך רצון כביר, אומץ ונחישות, ואלו הסגולות הטובות ביותר לזכות לכתרה של תורה!
לדעתי צריך פשוט ללכת מדורג. לא לנסות לכבוש מיד הכל, כי אז מתבלבלים. החכמה היא שמה שראית ומה שלמדת, תהיה מחושבן בו עד הסוף. אנשים חושבים שלימוד עיוני הכוונה שהוא כולל את כל הראשונים והאחרונים, זה לא נכון! גם אם למדת גמרא ורש"י בלבד, אבל ברור לך מה היה קשה לרש"י ומה השיב וכיצד רש"י ראה את הסוגיא, זה העיון הטוב ביותר. כאשר תראה במשך הזמן שאתה יכול להוסיף עוד דרך, תלמד גם תוס' בדרך הזו, וכן הלאה. העיקר שמה שלומדים יהיה ברור, וטוב מעט בהבנה מהרבה שלא בהבנה.
בהצלחה רבה מאוד.
