שאלה:
האם יש היתר של לשון הרע "לתועלת", אם התועלת הוא צדדי, ולא בעצם אמריתו, לדוגמא ב' מגידי שיעור מדברים על מה צריכים לתקן בתוך הישיבה, ואחד רוצה להמחיש איזה נקודה, האם מותר לו להביא דוגמא עם השם של אחד מהבחורים (שבחור פלוני עשה כך וכך), שהרי המגיד שיעור חושב שהמסר שלו יהיה יותר חזק אם הוא מגלה שם הבחור, אף שאין תועלת בעצם אמריתו (שהנהלת הישיבה אין צריכים לדעת מה הבחור עשה), אלא הוא אומר כן רק לחזק מה שהוא אומר, שאפילו בחור פלוני עשה דבר זה, ןלכן הישיבה צריכים לתקן כך וכך… האם הדבר מותר אם המגיד שיעור מתכוון "לתועלת"?
תשובה:
שלום רב,
לעניות דעתי זה בהחלט נחשב לתועלת. ההגדרה לתועלת אינה צריכה להיות לתועלת הבחור עליו מדברים. איסור לשון הרע הגדרתו היא מדה רעה, ואם הסיבה לדיבורים אלו הם לתועלת מסויימת, (כמובן תועלת חשובה והגיונית) אין זה בגדרי לשון הרע, כשם שמגדירים לפעמים לתועלת לצורך הפגת הדאגה וכד', ראה בחפץ חיים כלל י’ סעי’ יד בהגהה: “אפשר דהוא הדין אם כונתו בסיפורו להפג את דאגתו מלבו הוי כמכוין לתועלת על להבא [ולפי זה מה שאמרו ז”ל דאגה בלב איש יסיחנה לאחרים קאי גם על ענין כזה] אך שיזהר שלא יחסרו שאר הפרטים שבסעיף זה”.
לכן ברור שדבר כזה גם נחשב לתועלת. אולם יש לזכור את הכללים שכתב שם החפץ חיים שיש להקפיד עליהם:
א. שיראה זה הדבר בעצמו ולא על ידי שמיעה מאחרים אם לא שנתברר לו אחר כך שהדבר אמת
ב. שיזהר מאוד שלא יחליט תיכף את הענין בדעתו לגזל ועושק או להיזק וכיוצא בזה רק יתבונן היטב את עצם הענין אם
הוא על פי דין בכלל גזל או היזק.
ג. שיוכיח את החוטא מתחלה ובלשון רכה אולי יוכל להועיל לו וייטיב על ידי זה את דרכיו.
ד. שלא יגדיל העוולה יותר ממה שהיא.
ה. שיכוין לתועלת וכמו שנבאר לקמן בסעיף ד’ ולא להנות ח”ו מהפגם ההוא שהוא נותן בחבירו ולא מצד שנאה שיש לו עליו מכבר.
ו אם הוא יכול לסבב את התועלת הזאת גופא בעצה אחרת שלא יצטרך לספר את ענין הלשון הרע עליו אזי בכל גווני אסור לספר.
ז שלא יסובב על ידי המיפור היזק להנידון יותר מכפי הדין שהיה יוצא אילו הועד עליו באופן זה על דבר זה בבית דין.
כמובן, צריכים להתאים את הכללים הללו לסיטואציה שלכם.
באופן כללי על הגדרת איסור לשון הרע לתועלת או במסיח לפי תומו, ראה מאמר נרחב כאן.
בהצלחה
