שאלה:
בס"ד,
במידה ובבית הכנסת העלו לתורה בטעות ראשון שהוא ישראל כאשר היה כהן בקהל , האם אפשר להעלות את הכהן ( הוא טוען שהיה בטוח שהישראל שעלה ראשון היה כהן ) וששמע את המי שברך הבין שמדובר בישראל ) ?
תשובה:
שלום וברכה
ראשית יש לציין שאין צורך לפצות את כהן על כך שלא קיבל עלייה ראשונה… העלייה אינה שייכת לו, אלא שהמתפללים מצווים לכבד את שבט הכהונה ולהקדימו, ואם לא עשו זאת – הפסיד.
לעצם השאלה האם מותר לכהן לעלות באמצע כאחד משבעת הקרואים, בני ספרד נהגו להקל בזה כשיטת השו"ע בסי' קלה ט, תוך שמכריזים בקול "אף על פי שהוא כהן", אולם בני אשכנז החמירו בזה כדעת הרמ"א שם שלא להעלותו כדי שלא להוציא לעז על כהונתו. וראה בכל זה ביביע אומר ח"ו סי' כד.
אלא שנראה שזה הכל באופן שעלה בתחילה כהן ולוי וישראל ואחר כך רוצים לעלות עוד כהן, אבל כאן שהעלו ישראל בתחילה ועתה רוצים להעלות כהן, זה חשש לעז של ממש, שהרי היה בבית הכנסת ולא העלוהו, ולכן נראה שגם לבני ספרד יש להחמיר שלא להעלותו.
יום נעים.
בס"ד,
תודה על היחס ההוגן והפירוט הנאה.
מה נענה למה שכתב הגרע"י זצ"ל בעצמו ( חזו"ע שבת ב' , עמוד ר"צ-רצ"א , דין ד' ) ששם אם יש הפסק בין הכהן לישראל שרי . תודה .
והוא בדרך שאלה ובירור , נשמח לדעת אם יש חילוק בדבר. תודה
הספר אינו לפני, אבל אני מניח ששם עלה כהן בתחילה והשאלה אם להעלות כהן נוסף שוב.
השאר תגובה