שאלה:
אדם שסובל מלחץ דם גבוה ונכות ברגלים האם מוגדר חולה לצורך ברכת הגומל? כלומר אחרי נסיעה ארוכה האם יש עליו לברך הגומל או שהוא פטור בגלל שהוא מוגדר חולה?
תשובה:
שלום וברכה
לא הבנתי את השאלה. החולי הזה אינו מחייב הגומל, וגם אני מבין שכלל לא הבריא ממנו, כמובן שאם עשה מעשה שבדרך כלל מחייב הגומל כמו טיסה במטוס או נסיעה מחוץ לעיר למנהג בני ספרד וכדומה, הוא מברך. וכי יעלה על הדעת שבגלל שהוא גם חולה לא היתה כאן הצלה של עוברי דרכים?!
וגם ערוך השולחן מזכיר מעין זה:
ריט סעיף ה'
ואינו מברך עד שיצא מהצרה לגמרי: יורדי הים עד שיעלה ליבשה, הולכי מדבריות עד שיגיע לתוך הישוב, ומי שהיה חולה ונתרפא עד שיצא לשוק, ומי שיצא מבית האסורים עד שיצא נקי לגמרי ממשפטו ולא שיצא על ערבות. ואין חילוק בין אם היה חבוש מחמת ממון ובין מחמת נפשות.
ברור, אבל כאן אינו אומר הגומל על חוליו אלא על סכנה אחרת שיצא ממנה לגמרי.
השאלה ששאלתי שעדיין לא זכתה לתשובה בעוונתי הרבים, ובקוצר יכולתי להתנסח כהלכה, ולכן אביאה שנית:
האם נכות רפואית ולחץ דם גבוה הם בגדר "מחלה", שאיני יכול במצבי הנוכחי לברך על נסיעה הגומל, היות ולא יצאתי מכלל סכנה, או שמצבי הבריאותי הנוכחי, לא חשיב מחלה, ויש עלי חובה לברך הגומל?
ומצאתי סייעתא לשאלתי בשו"ת משפטי צדק סימן י' בסוף דבריו:
ויש לדקדק כן מלשון רש"י ז"ל שפי' ארבעה צריכין להודות כשיוצאין מן הסכנה עכ"ל. והרבה דרכים נאמרו בו ונראה דקדוק קל לפי הענין דכוונתו לומר דאם הוא בסכנה אפילו סכנה אחרת כגון שיצא מבית האסורין וחלה לא יברך כיון דהוא בסכנה עד שיתרפא ויצא מן הסכנה
שאלתך הובנה מעולה, והשבתי, שכיון שמבחינת סכנת הנסיעה יצאת מכלל סכנה, זה שיש לך קושי או חולי אחר, אינו נוגע לברכה שאתה מברך על סכנת הנסיעה. הפוסקים שהזכרת מדברים על אדם שאומר הגומל על מחלה שעדיין לא נרפא ממנה לגמרי. כמו כן לחץ דם גבוה ונכות אינם סכנה.
איחולינו לבריאות איתנה ותמיד שמחות!
דקדוק קל מידי לדעתי…
מקורות לפסיקה שלך?
זו סברא פשוטה. ובכל מקרה המחלות שלך זה משהו סטנדרטי שאנשים חיים איתם לאורך ימים ושנים, זה חלק מהחיים.. בהצלחה ושיהיו תמיד בשורות טובות.
אתה רוצה לומר שאין אף פוסק שהתייחס לסוגי המחלות איזה מהן מחייבות הגומל ואיזו לא, והאם נכות נחשבת מחלה או לא?
ובנוסף האם לבקר נכה נחשב ביקור חולים? או לא? אם מישהו מתרפא מלחץ דם גבוה בלי להיות תלוי בכדורים עד סוף חייו, האם הוא חייב לברך הגומל? והאם חולה סכרת נחשב חולה? וכל זה בבקשה אם תוכל לציין מקןרות, או תשאל מישהו שיודע…
בשורות טובות…
שלום ידידי, ודאי שיש התייחסות ראה שו"ע סי' ריט סעי' ח שמביא מחלוקת אם כל חולי מברכים הגומל אן דוקא חולי שיש בו סכנה, למעשה המנהג לברך רק על חולי שיש בו סכנה, כמו ניתוחים בהרדמה, התקפי לב, חולי באבירים פנימיים שיש בו סכנה ועוד. אבל מצב של לחץ דם שאינו סכנה אלא מצריך לקיחת תרופות באופן קבוע, ובעצם אחוז נכבד מהאוכלוסיה חיה כך מגיל 50 – 60, אינו נחשב לסכנה. נכות כמצב קבוע אין בה סכנה, אינני יודע במה מדובר, אבל הכלל כאמור. שיפור תנאי החיים אינו מחייב ברכה, רק הצלה מסכנה.
השאר תגובה