לתרומות לחץ כאן

שימוש בחודשים לועזיים / תמונה של כנסיה/ אמירת שלום לגוי

שאלה:

שלום לרבנים 1האם אסור להזכיר את שמות החדשים של הגוים למשל אוגוסט?2 האם מותר להחזיר כסף יומים לפני חג של הגוים? 3האם מותר לומר שלום לגוי?4 האם באמת אסור להיכנס 4 אמות לשער של אוניברסיטה כיון שיש שם מרצים כופרים? האם מותר שיהיה אצלי תמונה של הכותל וברקע יש תמונה של כנסיה או כיפת הזהב? תודה רבה אשמח למקור

תשובה:

שלום וברכה

בשו”ת יביע אומר (ח”ג, יו”ד, סימן ט) דן הרב עובדיה יוסף “אודות אגרות ומכתבים לחבריהם וכותבים תאריך למנין הנוצרים, אם יש למחות משום ‘ובחוקותיהם לא תלכו’, או שאין בזה איסור גמור מהדין”. ובתוך דבריו האריך להוכיח שמנין השנים המקובל כיום אינו מציין את שנת לידת אותו האיש (ישו הנוצרי), כי נולד שנים רבות לפני תחילת מניינם (ולכל הפחות, ארבע שנים לפני תחילת מניינם), והביא מדברי אוצר ישראל שמניינם אינו ללידת ישו, אלא למלכות רומי, ולכן אין כאן איסור של “שם אלהים אחרים לא תזכירו”, ושלא כדברי מהר”ם שי”ק.

ומוסיף שם שגם אם נניח שמי שמשתמש בתאריך נגרר אחר דעת הנוצרים שהכוונה ללידת אותו האיש, עדיין אין בכך איסור של ‘בחוקותיהם’, כמו שקבע ה’בית יוסף’ (יו”ד סימן קעה) שאין איסור זה נוהג אלא בדברים שאין טעמם נגלה, או בדברים שיש בהם משום פריצות, אבל במניין התאריך לא שייך איסור זה. עוד ציין שם שמצאנו כמה מגדולי ישראל שכתבו תאריכים לועזיים במכתביהם (והביא מכתב הש”ך עם תאריך ג’ פברואר 1660, ומכתב מהר”ם פאדווה, ועוד), וגם נהגו בכל ספרי התנ”ך ופוסקים ראשונים ואחרונים להזכיר את מניין השנים הלועזיים, ואין פוצה פה.

והביא שם שאפילו בדברי החתם סופר מצאנו מכתב שכתוב בו תאריך לועזי (אמנם המכתב נשלח לממשל, והיה כמובן צורך לכתוב תאריך זה, אך  מוכח מכאן שניתן להקל במקום הצורך ((ובשו”ת באר משה, ח”ח, סימן יח דחה שאין להוכיח כלל ממכתב החת”ס, כי שם מדובר בצורך של שלום המלכות, ולכן אין בו שום חשש.)) ). בנוגע לחומרת דברי החת”ס שהובאו לעיל, כתב שדבריו מכוונים נגד אלו שהשתייכו לתנועת הרפורמים ומחדשים, שעוזבים דת ישראל, וכחלק מעזיבתם הניחו תאריכי ישראל, ונקטו בתאריכים לועזיים.

וסיים שם: “ולפי זה הדבר ברור שאין כל איסור בספירת התאריך הלועזי. אולם מהיות טוב אל תקרי רע, וכל שאין צורך גדול, יש לכתוב החדשים והשנים למספר בני ישראל, ובפרט פה בארצנו הקדושה. וכשיש צורך בדבר, טוב לכתוב מלבד למספרם גם לבריאת עולם“.

על דרך דברי הרב עובדיה יוסף כתב גם בציץ אליעזר (חלק ח, סימן ח), והוסיף שייתכן שמה שאסר מהר”ם שי”ק את השימוש בתאריך לועזי (בנוגע למניין שנים) הוא רק במי שכותב “לספירת הנוצרים”, אבל כל שלא נכתב בצורה כזו, אין בכך איסור. כמו בשו”ת יביע אומר הנ”ל, הוא כותב שאין חשש איסור במקום שצריכים לכתוב את התאריך הלועזי, אך מוסיף שעדיף להוסיף גם את התאריך העברי, ובכך שוב אין שום חשש.

ומעניין לציין מחלוקת בין ה’ציץ אליעזר’ לבין ה’יביע אומר’ בעניין כתיבת התאריך הלועזי, אם עדיף לכתוב את שם החודש הלועזי, ולא לכתוב את מספרו, על מנת שלא לעקור את מניין החודשים לפי הסדר של יציאת מצרים (דעת ‘יביע אומר’, וכן כתב גנזי יוסף, סימן קו), או שעדיף דווקא לנקוט במספר החודש, ולא לכתוב את השם הלועזי, משום שמקור השמות הוא בעבודת אלילים (דעת ה’ציץ אליעזר’). בשו”ת באר משה (חלק ח, סימן יח) הכריע כדעה הראשונה, שאין לכתוב את מספר החודשים, אלא את שמותיהם בלבד.

לפוסקים המתירים, בכללות, את השימוש בתאריכים לועזיים, יש להוסיף את דעת הרב משה שטרנבוך (תשובות והנהגות, ח”א, סי’ תתל), שכתב שאינו רואה נדנוד איסור בשימוש בתאריכים לועזיים. מנגד, בשו”ת באר משה (שם) שלל את דברי המקלים הנ”ל, וכתב שאין היתר להשתמש בתאריכים לועזיים, ואם היה צריך לעשות כן, יש להוסיף את המילה “למספרם”.

ב. על אמירת שלום לגוי ראה כאן.

ג. מותר להחזיר חוב לגוי, הדיון הוא על מכירה מוצרים, לא על דבר שהוא של הגוי, אבל בכל מקרה בזמנינו שאינם אדוקים בדתם מעיקר הדין הכל מותר וכן פסק השו"ע והרמ"א כתב שראוי להחמיר.

ד. לגבי תמונה של כנסיה, בשם הגרי”ש אלישיב הובא כך: הורה מרן הגרי”ש זצ”ל שאין להביט על תמונות וציורי כנסיות, מפני שהם קישוטי עבודה זרה, וכן אסור להביט ולהסתכל על תמונות תצלומי אולמות הכנסיות, שנעשו לנוי עבודה זרה, הרב נשאל האם מותר להביט על כנסיה וציוריה מבחוץ, והורה שהדבר כלול ב”הרחק מן הכיעור” (שלהי דקייטא סימן כ”ה וראו שו”ת אבני ישפה ח”א סימן קנ”ג). ונראה מדבריו שהוא מחלק בין פנים הכנסיה שם יש תמונות של עבודה זרה ממש לעצם המבנה מבחוץ שאין בכך אלא משום הרחק מן הכיעור ולא איסור ממש. כך גם לגבי הצלב העומד עןל הבנין או על הדלת, שאינו מיועד לעבודה זרה ממש אלא הוא חלק מקישוטי הכנסיה [אף שהוא מרמז על עבודה זרה].

כמובן שבמסגד הדין קל יותר כיון שאינו בית עבודה זרה.

ה. אין איסור להכנס לאוניברסיטה, זה לא בית עבודה זרה, ואגב גם במכולת יש אנשים כופרים לפעמים, זה לא אוסר את הכניסה לשם.

מקורות:

א. ראה כאן את המאמר בשלימות.

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. תודה רבה לגבי השאלה החמישית לא דומה מכולת שזה לא מקום מיועד לכפירה משאין כן אוניברסיטה שפסיק רישא שיש שם כפירה עכ"פ האם נכון לענין כנסיה או כיון שלא אדוקים מותר?

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל