שאלה:
במצב של התדרדרות אצל אשה בגיל מופלג. האם חייבים להאריך את החיים של הזקן גם במחיר של סבל או שאפשר לא להתחיל טיפולים חדשים (מקומיים) ולשמר את המצב הקיים.
תשובה:
שלום וברכה
אינני יודע בדיוק במה מדובר, נשמע מדבריך שבעצם היא די בריאה רק מנטלית מתדרדרת, אני הייתי עושה הכל כדי להאריך את ימיה במצב כזה. גיל מבוגר אינו חטא שחייבים עליו מיתה…
לגבי חולה סופני שרק סובל מחוליו ואינו יכול לחזור לבריאות, המצב יותר מורכב, ובענין זה צריך לדעת כך:
עם ישראל אמון על קדושת החיים, ובודאי יש לעשות הכל כדי שימשיך לחיות, בכל הנוגע לטיפול שוטף, מזון בכל דרך, חמצן, ותרופות. לגבי חובת ההחייאה לחולה סופני טיפול בהקרנות ניתוחים וכדומה, נחלקו הדעות, ובעיקר כאשר החולה עצמו מעונין להמנע מטיפול, ראה שו”ת מנחת שלמה סי’ צא אות כד להגרש”ז אויערבאך, הובאו דבריו בנשמת אברהם חיו”ד סי’ שלט סק”ד, וראה הלכה ורפואה ב תשמ”א עמ’ קלא, שו”ת אגרות משה חיו”ד ח”ב סי’ קעד ושם חחו”מ ח”ב סי’ עג אות א. וראה עוד שו”ת בית אב”י חו”מ סי’ קנג. כל אלו הקלו על על פי ההבחנה הנ”ל, אולם לאחרונה התפרסם מכתב מרבני בני ברק שהחמירו בכל זה באופן גורף, וחייבו כל מתן רפואי אפשרי כולל החייאה, נראה לי שאין כוונתם שאכן זו חובה, אלא יותר כמתן גדר שלא יפרץ על ידי רופא פזיז מידי ודי למבין.
אולם חשוב לדעת, שאף שההבחנה הנ”ל נכונה באופן כללי, כל מקרה בענין זה נדון לגופו, כלומר ברור שהמדובר הוא דוקא בחולה סופני שבלאו הכי הנושא הוא רק להאריך את חייו ולא לרפאו, שאפם זה אפשרי ודאי זו חובה גמורה, גם אם הוא מבוגר וחלש… לכן בכל מקרה יש להתייעץ באופן פרטני עם רב מוסמך על כל דבר.
אגב, מבחינה פרקטית אמר לי פעם רופא בכיר בבית החולים שערי צדק, שבית חולים הוא קצת כמו בית משפט, כאשר הסניגור על החולה הזקן הוא בני משפחתו, ואם אתם לא תדרשו בשבילו מה שאפשר הוא יקבל הרבה פחות ממה שהייתם רוצים…
צריך לזכור, על פי ההלכה כל המצוות נדחות מפני פיקוח נפשו של חולה זה, ומחללים עליו שבת, כך שהתורה רואה חשיבות רבה בטיפול בו.
רפואה שלמה!
