אמירת לשם יחוד לפני מצוה

רבני בית ההוראה
כ"ד חשון ה'תשע"ח

שאלה:

שלום לכבוד הרב שליט”א,
אדם שאומר לשם ייחוד על מצווה או פעולה מסוימת אבל חז”ל לא תיקנו לאותה מצווה לשם ייחוד האם אמירת לשם ייחוד מסוג שכזה מסוכנת לאדם האומר מבחינת רוחנית.
תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

אין בכך כל בעיה. על עצם הנדון אם לומר לשם יחוד ראה במקורות.

מקורות:

עצם המנהג לומר לשם ייחוד לפני קיום מצוה, יסודו בדברי האר”י ז”ל בשער רוח הקודש דף קיב ע”ב, וכ”כ בעל הראשית חכמה בספרו תוצאות חיים דף לב ע”א מהדו’ ורשא תרצ. וידוע שכך נהגו בקהילות החסידים ובני ספרד מקדמת דנא ויסודו בהררי הקודש.

אולם, בשו”ת נודע ביהודה מהדורה קמא יורה דעה סימן צג: ועל הרביעית אשר שאל בנוסח לשם יחוד אשר חדשים מקרוב נתפשט ונדפס בסידורים, הנה בזה אני משיב, עד שאתה שואלני נוסח אמירתו יותר ראוי לשאול אם נאמר כי טוב באמירתו. ולדעתי זה רעה חולה בדורנו ועל הדורות שלפני זמננו שלא ידעו מנוסח זה ולא אמרוהו, והיו עמלים כל ימיהם בתורה ובמצות הכל ע”פ התורה וע”פ הפוסקים אשר דבריהם נובעים ממקור מים חיים ים התלמוד עליהם נאמר תומת ישרים תנחם והם הם אשר עשו פרי למעלה וגדול מעל שמים חסדם. אבל בדורנו הזה כי עזבו את תורת ה’ ומקור מים חיים שני התלמודים בבלי וירושלמי לחצוב להם בורות נשברים, ומתנשאים ברום לבבם כל אחד אומר אנכי הרואה ולי נפתחו שערי שמים ובעבורי העולם מתקיים, אלו הם מחריבי הדור. ועל הדור היתום הזה אני אומר ישרים דרכי ה’ וצדיקים ילכו בהם וחסידים יכשלו בם. והרבה היה לי לדבר מזה אבל כשם שמצוה לומר דבר הנשמע כך מצוה שלא לומר דבר שאינו נשמע וה’ ירחם עלינו … ומ”ש מעלתו שטוב להיות הקשר אמיץ בדיבור ומחשבה ומעשה. הנה אנשי כנה”ג הם תיקנו לנו תפלות וברכות וליכא מידי דלא רמיזא בנוסח התפלה והברכה וברכה הוא התעוררות הדיבור ומחשבה וכל מצוה שיש ברכה לפניה א”צ לומר שום דבר לפניה רק הברכה. וכל דבר שאין ברכה לפניה אני נוהג לומר בפי הנני עושה דבר זה לקיים מצות בוראי ובזה די וא”צ יותר. והכונה הוא רק פירוש המלות וכל התיקונים למעלה נעשים מאליהם ע”י מעשינו.

כלומר, מה שהבינו אנשי מעשה שעל ידי אמירת לשם יחוד אדם מקדש מחשבתו ודיבורו יחד עם עשייתו, אין לזה צורך לפי דעתו, והדבר נעשה מאליו, על ידי תקנתם של אנשי כנסת הגדולה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים