האם צריך ללכת הילוך רב כדי להגביה אבדה

רבני בית ההוראה
כ"ג חשון ה'תשע"ח

שאלה:

בשיעור רס”ו אמת, האם הוא שיעור בהילוך או שיעור בראיי’, ונפק”מ כגון היכא דעומד על הר אחד ורואה אבידה על הר אחר סמוך לו, הנה מצד הראיי’ הוא פחות מרס”ו אמוה, אבל ההילוך הוא יותר מרס”ו אמת, דצריך לילך למטה ולעלות אח”כ למעלה בהר הסמוך לו.

תשובה:

שלום רב,

מדברי הגמרא וכן מהספרי נראה ששיעור רסו נאמר לגבי ראיה ופגיעה, שעד שיעור זה נחשב שפגע או ראה שמחויב בטעינת המשוי. ואין זה שיעור בטורח – עד כמה צריך לטרוח. ולכן אם ראה תוך שיעור רסו אמה וצריך דרך מרובה להגיע למקום הראיה חייב לעשות זאת. וכמו שממשיכה הגמרא – ומדדה עימו עד פרסה, ומבואר שהטורח למצווה הוא הרבה יותר מרסו אמות, שאם שיעור רסו היה נאמר בדין ‘טורח’ מדוע אחר שבאה הבהמה לידו צריך לטרוח כל כך הרבה.

עוד מצאנו בשו”ע הרב, שבמציאה כזאת שאם היה זה שלו לא היה טורח, אינו פוטר אותו  מהשבה, וחייב לטרוח להשיב למרות שבשלו לא היה טורח. ולכאורה אין הבדל אם כבר באה לידו או עדיין לא באה האבדה לידו.

מקורות:

גמרא ב”מ לג, א שולחן ערוך הרב הלכות מציאה ופקדון סעיף לז.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים