שאלה:
האם אדם שהתעורר רשאי ליטול ידיים בלי ברכה ואחכ להתפנות ואחר ליטול שוב ולברך?
האם זו ברכה שאינה צריכה כיוון שכבר נפטר בנטילה הראשונה?
מה דעת הרשבא בעניין?
תשובה:
שלום וברכה
כך היא ההנהגה הראויה לכתחילה. ברגע שקמים נוטלים ידים לא הולכים ולא שוהים בלי נטילת ידים. אחר כך מתארגנים ומתפנים ורק בנטילה זו מברכים, ראה משנה ברורה וביאור הלכה בתחילת סי' ד.
אבל הרבה פוסקים ובהם הרשבא סוברים שזו ברכה שאינה צריכה כיוון שיצא ידימחובה בנטילה הראשונה… מה ההתייחסות לכך?
ועוד, הילקוט יוסף מורה להתפנות ולרק אז ליטול ידיים
כיון שטינף ידיו הוא חייב ליטול שוב לפני התפילה וחייב נטילה ממה נפשך, לרא"ש בגלל נקיות, ולרשב"א בלאו הכי הברכה לא צריכה להיות סמוכה לנטילה.
נכון שחייב בנטילה אם טינף, אבל למה לברך? כיוון שיצא כבר בנטילה בלי הברכה…
מדוע הרבה פוסקים שיש כאן חשש לברכה שאינה צריכה? וכן כך נאמר לי על ידי מורי הוראה…
ומה לגבי הנהגת הרב עובדיה זצל שהיה לפני נטילה מתפנה ורק אז נוטל בברכה ?
כיון שעיקר הנטילה היא נקיות לתפילה, ברגע שהלך לשירותים הנטילה הקודמת מתבטלת ולא יצא בה ידי חובה. ברכה שאינה צריכה שייך לדון רק אם בירך בנטילה הראשונה ועתה הוא נאלץ ליטול ולברך שוב, אבל אם עושה כהוראת המשנה ברורה שציינתי אין כאן ברכה שאינה צריכה.
השאר תגובה