שאלה:
אדם שלקח אתרוג ואחר זמן מצא עליו סריטה שאינו זוכר אם היה שם מקודם כשספק מתי זה קרה אומרים כאן נמצא כאן היה ויש לעיין האם זה כששניהם שמא [המוכר והלוקח] או גם כששניהם ברי שזה לא נעשה אצלם וכן כשהלוקח ברי שנעשה מקודם והמוכר לא יודע מתי קרה אשמח למקורות תודה רבה
תשובה:
שלום רב,
בספק האם האתרוג היה עם שריטות משעת המקח, או שנעשה אחר המקח, הדין בזה שהמוציא מחברו עליו הראיה – אם שילם אינו יכול להוציא את הדמים מהמוכר. ולא שייך כאן הכלל של 'כאן נמצאו כאן היו' ולחייב את הלוקח לשלם.
מקורות:
בהמה מוחזקת כבהמה כשירה שיש רובא וחזקה שהבהמה כשירה ובריאה, ונולד מום או שנטרפה, ויש ספק היכן נולד המום פוסקים שהיכן שנמצא המום שם נעשה המום. אך במקום שאין חזקה שהיה טוב, כגון בגבינות שהתקלקלו, [שו"ע רלב סעיף טז] או באתרוג שאין חזקה שהאתרוג גדל בלי שריטות, או שקטפו או בלי שריטות, לא נחשב שנולד מום, אלא ספק אם היה כאן אתרוג טוב או לא, ובזה הדרינן לכלל של הממע"ה. עיין בזה בסימן רלב סעיף טז, בסמ"ע ובש"ך. ובביאור דבריהם עיין בפתחי תשובה סימן רכד ס"ק א.
במקרה שיש הכחשה ביניהם האם נחשב איני יודע אם פרעתיך או איני יודע אם נתחייבתי. במשפט שלום סימן רלב סעיף יח דימה לנמצא מטבע מזוייפת אחר פרעון החוב שיש סוברים שנחשב איני יודע אם פרעתיך מאחר והספק בגוף הפירעון, ה"נ נתן לו מעות ויש ספק אם נתן לו חפץ טוב, ובאיני יודע אם פרעתיך והלה תובעו בברי נחלקו הפוסקים בדבר דלא הוה ליה למידע האם חייב. ויש סוברים שנחשב איני יודע אם נתחייבתי ופטור גם כשהלה תובעו בברי. כמבואר בסימן עה. יש עוד מה להאריך בעניין.
אני נתכוונתי כשמוצאין סריטה כזו שבודאי לא היה עליה מתחילת ברייתה שאם זה קרה על העץ היה גליד ע"ז ובזה שפיר שייך כאן נמצא כאן היה
אני נתכוונתי כשמוצאין סריטה כזו שבודאי לא היה עליה מתחילת ברייתה שאם זה קרה על העץ היה גליד ע”ז ובזה שפיר שייך כאן נמצא כאן היה
שלום רב,
בשו"ת נצח ישראל [הגאון הרב ישראל גרוסמן זצ"ל] סימן נא האריך בתשובה בזה העניין, והוא סובר שכלי שיוצא מהמפעל ואח"כ נפגם, דינו כבהמה שנטרפה, שרוב החפצים היוצאים מהמפעל הינם שלמים. ולכן הדין בזה שאומרים כאן נמצאו כאן היו.
מאידך בסוגי פגמים שקיים חשש שהפגם היה מתחילת ברייתו, לא שייך רוב וחזקה שהיו שלמים, ולכן יש לדמותו לגבינות בסימן רלב.
ולפ"ז יש לדון בשריטות באתרוג האם שייך רוב באתרוגים שהינם שלמים ללא שריטת, ודינו שווה לבהמה ואומרים את הכלל שכאן נמצאו כאן היו. או שאין רוב אתרוגים שלמים, ויש חשש שמתחילה [בעץ או בקטיפה או אריזה] לא היו טובים, ואז יש לדמותו לגבינות, ודינו שהממע"ה.
יש להאריך על נושא זה רבות, ובעזהי"ת אני מתכונן לכתוב ע"ז, אם יעניין אותך אני אשלח לך בל"נ.
נפתלי בן חיים
שלום רב,
צריך שהשריטה לא היה מתחילת ברייתה וגם לא נעשתה בזמן הקטיפה והאריזה, שזה נחשב עדיין מתחילת ברייתו.
מסתבר שנעשה אח"כ כי אם היה שריטה ישנה, היה ניכר בצבע החום. ולכן נראה שניתן לומר כאן נמצאו כאן היו.
בהצלחה
השאר תגובה