מוזיקה בלוויה – המשך

רבני בית ההוראה
י"ג חשון ה'תשע"ח

שאלה:

ב”ה
בתשובה לשאלה בעניין מוזיקה בלוויה (מיום כ”ט בניסן תשע”ד), התייחסתם לתחום חוקות הגויים, ועשיתם הבחנה בין המטרות של המוזיקה הזו.
האם אין כאן גם בעיה מצד האבלים עצמם. בימי ספירת העומר ו3 השבועות נמנעים אף משמיעת מוזיקה (גם אם אין כלי נגינה בפועל), ולכאורה לא גרע בסיטואציה זו ביחס לאבלים.

תשובה:

שלום וברכה

זו כמובן הערה נכונה מאוד, אלא שלדינא כאשר אדם בוחר לנגן בלוויה שלא ברצון ובהזמנת האבלים, הם אינם חייבים ללכת משם, הוא לא יכול לאסור עליהם את ההשתתפות בלוויה. אבל כמובן נכון, אבל אינו רשאי לשמוע מוזיקה.

2 תגובות

  • מאת אהרן:

    תודה.
    חשוב להדגיש את ההיבט הזה, כי בדרך כלל היוזמה להשמעת מוזיקה באה מכיוון המשפחה האבילה, ולא מודעים לעניין.
    לעיתים הנפטר מבקש להשמיע שיר קודש וכדומה, שיבטא משהו בעל משמעות עמוקה ערכית וחינוכית, לצאצאיו וקרוביו והמעגל הרחב שהיה קשור אליו, שדווקא בסיטואציה זו תיקלט באופן הכי חזק – האם מניעה האישית הנ”ל של 2-3 אבלים צריכה להיות סיבה לאסור זאת?

  • מאת רבני בית ההוראה:

    לכאורה יש להמנע. ואם זה חשוב יעשו שירה בפה בלי כלי נגינה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים