להודיע על פטירתו של אדם

רבני בית ההוראה
י' חשון ה'תשע"ח

שאלה:

בס”ד
בהמשך לשאלתי מס’ #175176 ולבקשתכם שלחתי שוב את השאלה, להלן:
האם אני מחוייב או לא מחוייב להודיע על פטירתו של אדם?
גם אם יכעסו עליי שלא אמרתי…?!
ראיתי שנאמר על כך “מוציא דיבה הוא כסיל”.
דבר נוסף, יש כרוז שמודיע על פטירתו אדם, האם עושים נכון? יש אנשים שכשהם שומעים זאת זה מצער או מפחיד אותם…!
אודה לתשובתכם.
בברכה,
רונן.

תשובה:

שלום וברכה

מה שאמרו בגמרא בפסחים ג ב, הוא שכאשר ניתן להודיע בדרך רמז רצוי כך לעשות, אבל ודאי אין למנוע את הידיעה מאנשים שמעונינים בכך, ולכן טוב עושים שמכריזים על הלוויות וכו’.

בשורות טובות.

2 תגובות

  • מאת ויקטור:

    מחילה,
    מה המקור להנ”ל שרק כשאפשר לומר בדרך רמז אל תאמר בפירוש, אבל אם אי אפשר בדרך רמז אפשר גם להגיד בפירוש. הרי מרן בסימן תב סי”ב כתב: מי קצת לו מת ולא נודע לו אינו חובה שיאמרו לו ואפילו באביו ואמו ועל זה נאמר מוציא דיבה הוא כסיל. והרמ”א כתב שבבנים זכרים נהגו להודיע כדי שיאמר קדיש אבל בבנות אין מנהג כלל להודיעם. בברכה, ויקטור בוחניק רחובות.

  • מאת רבני בית ההוראה:

    פוק חזי מאי עמא דבר… וכפי שכתבנו, מסתבר שכיון שזה מצער את האנשים שלא ידעו לכן נהגו להודיע, אולי גם משום כבוד המת שיבואו ללוויתו ויתאבלו עליו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים