שאלה:
שלום וברכה
לפעמים אנחנו מודעים לבשורות לא טובות
שאנחנו צריכים להעביר לאנשים
האם הדבר טוב שאנחנו נספר אותם?
תשובה:
שלום רב
לכתחילה יש להמנע מלספר בשורות רעות, אלא אם כן יש בכך צורך ויגרם צער לאנשים מחמת שלא ידעו [וכפי שמודיעים היום על לויות בראש כל חוצות],
המקור לדין זה הוא בגמרא בפסחים דף ג עמוד ב, שם שנינו:
רב כהנא חלש [נעשה חולה] שדרוה רבנן לרבי יהושע בריה דרב אידי אמרו ליה זיל בדוק מאי דיניה, אתא אשכחיה דנח נפשיה [מצא שנפטר], קרעיה ללבושיה ואהדריה לקרעיה לאחוריה ובכי ואתי [נהג מנהג אבלות בלא שסיפר בפירוש שראה שמת], אמרו ליה נח נפשיה? אמר להו אנא לא קאמינא (משלי י’) ומוציא דבה הוא כסיל [כלומר לא רצה אפילו להשיב מחמת הפסוק הנ”ל]. יוחנן חקוקאה נפק לקרייתא כי אתא אמרו ליה חיטין נעשו יפות אמר להם שעורים נעשו יפות אמרו ליה צא ובשר לסוסים ולחמורים [סיפור דומה לגבי מצב התבואה].
הלכה זו הובאה בשלחן ערוך בסי’ תב לגבי זה שבמקרים מסוימים אפילו לאבלים אין חובה לספר שהם באבל.
שלום הרב,
חיפשתי בשו"ע סי' תב', ולא מדבר בכלל על העניין הזה.
סי' תב' מדבר על דין חריץ מים בין שני תחומים ?
יורה דעה.
שלום.
אשמח יותר לפירוט למעשה.
א. האם למשל מותר לפרסם על פטירה בקבוצת ווצאפ כי לחלק מהקבוצה משמעותי? היינו האם זה פעולה של איסור על האדם לבשר או שמה שפחות אנשים ידעו את הרע?
ב. האם לבשר לכל מי שיש ספק שמא ירצה לבוא לנחם את האבלים וכך יש לספר לאנשים רבים?
ב.
נהגו לפרסם בראש כל חוצות כדי שאנשים ידעו לנחם וכדי שלא תהיה מבוכה כשיפגשו בו, ובכלל שישתתפו עמו, ופוק חזי מאי עמא דבר, ולא מדקדקים לפרסם לכל אדם בנפרד ובצינעה דבר שהוא בלתי אפשרי היום.
השאר תגובה