שאלה:
ראיתי בספר "וזאת הברכה" שלפי המשנה ברורה לעניין עוגה העשויה מדגן ותבלינים, נוהגים לברך על המחיה כשיש בו כזית אף שמרכיב הקמח לא מגיע לכזית. וכן נוהגים בני ספרד. (אבל הרבה אשכנזים הולכים לפי המשנה ברורה. לא?) ולכתחילה טוב להקפיד שיהיה כזית. והגר"מ פיינשטיין מחמיר שיהיה שיעור כזית דגן.
זה מאד קשה לפעמים להגיע לכזית. אני נוהגת כמנהג האשכנזים. האם באמת זו הדעה המקובלת של האשכנזים? לפעמים צריך לאכול הרבה עוגה כדי להגיע לכזית קמח. וזה יוצא הרבה יותר מכזית עוגה. וכתוב שיש פוסקים לא לאכול מעל כזית עוגה אם אין כזית קמח. האם זה הדין המקובל?
תשובה:
שלום וברכה
המשנה ברורה בסי' רח כבר כותב שהמנהג להקל שהתבלינים מצטרפים לשיעור כזית [בשונה מעוגת שכבות שהמין השני ניכר ואינו בטל לענין זה לדגן]. אלא שפקפק בזה, וכתב שהוא כותב סברא זו להמליץ טוב… לכן לכתחילה בעוגת טורט שיש בה מעט קמח, כדאי לאכול רק בתוך סעודה או יחד עם אכילת עוגת שמרים וכדומה שבה מגיעים לכזית מיד בקלות.
תודה רבה. רציתי לשאול בבקשה כשכותב "תבלינים" הכוונה לכל התוספות? גם חמאה, שמן ומים?
הכוונה כל התוספות שמצטרפות לעיסה, ולא ניכרות, למשל בעוגת טורט שמים ביצים וסוכר והכל נעשה בלילה אחת, זה מצטרף, אולם בעוגת שמרים יש מילוי הניכר לעין, והוא לא מצטרף.
השאר תגובה