שלום וברכה,
תיאור המקרה: ראינו דירה על מנת לשכור אותה ולאחר מכן אמרנו למשכיר (שאיננו בעל הדירה) שאנחנו מעוניינים לשכור אותה הוא שלח לנו חוזה ואמרנו שהחוזה מוסכם עלינו, כל זאת בעל פה. נסענו לשם במטרה לחתום על החוזה אך לפני שחתמנו רצינו לראות את הדירה שנית, ראינו דברים בצורה אחרת ולא היינו מעונינים יותר לשכור את הדירה.
הדברים שראינו שונים:
א. ההתנהלות מול אח של המשכיר שהיה אחראי על הטיפול בדירה עקב זאת שהוא גר קרוב לא הייתה לרוחנו (צורת הדיבור, חוסר התחשבות במשהו שקרה (ללא קשר לדירה), וקשיים ביצירת קשר)
ב. ראינו בדירה מקקים מתים בכל חדר (דבר שלא היה בפעם הראשונה)
ג. הגענו בפעם השניה ברכב ונכנסו לחניה של הבניין אותה לא ראינו בפעם הראשונה והלכלוך והבלגן בחניה היו מאוד לא לרוחנו.
ד. בשירותים כשהורדנו את המים היתה נזילה (בפעם הראשונה גם הורדנו את המים לבדוק אך לא ראינו נזילה)
ה. היו עוד דברים שלא שמנו לב בפעם הראשונה אך בודאות היו שם גם אז.
המשכיר טוען שבמשך הזמן בין הרגע בו אמרנו שאנחנו מעוניינים לשכור עד לרגע בו חזרנו בנו באו אליו שניים שלושה אנשים שהתעניינו בשכירות הדירה והוא דחה אותם כיון שאמרנו לו שאנחנו מעוניינים לשכור.
לפני כניסתנו לדירה בפעם השניה, האח של המשכיר שטיפל בענייני הדירה הביא לנו את החוזה מודפס ואמר לנו להעיר הערות על החוזה, לחתום עליו ולהביא אותו חתום לביתו.
מה הדין בכגון זה? האם יש כאן מחוסר אמנה? האם עלינו לפצות את המשכיר בכסף?
תשובה
- א. באם סיכמתם לראות את הדירה לפני שאתם חותמים חוזה אם לא סיכמתם סופית לחתום אלא תליתם את הדבר בתנאי שתרצו לאחר מכן ובסוף לא רציתם. [1]
- ב. ואף אם סיכמתם שאתם תחתמו על חוזה הרי ניתן לכם החוזה שתעירו עליו הערות ויש צד קטן שלא תגיעו להסכמה על החוזה, אין זה נחשב לסיכום על השכירות. בדין מחוסרי אמנה הוא רק אם סיכמו סופית ברור שלא יחזרו מהמקח. ואף אם יהיה ויכוח על סעיף בחוזה יגיעו להסכמה.
על כן מה שאינכם שוכרים את הדירה אין זה מחוסרי אמנה. ואינכם חייבים לפצות את המוכר אף אם הפסיד שוכרים, ויתר על כן בדין מחוסרי אמנה הנידון הוא האם ראוי לחזור בו. אולם אף החוזר בו באופן שהוא מחוסר אמנה שאין ראוי לעשות כן אינו חייב לשלם פצוי.
[1] מקור דין מחוסרי אמנה גמרא ב"מ דף מט' א' שו"ע חו"מ רד' סעיף ז' וברמ"א סעיף יא' נחלקו האם באופן שהשתנה המחיר האם יש בזה מחוסרי אמנה. הרמ"א מכריע שיש בו מחוסרי אמנה ש"ך בשם ב"ח מסתפק בדבר. ולכאורה אם היו מסכמים בצורה ברורה וחד משמעית ולאחר מכן היו רואים חסרונות שלא היו שוכרים את הדירה אם הם חסרונות שאינם מקח טעות דינם כתרי תרעא. ואולי אף עדיף מתרי תרעא שהוא חיסרון שלא היו שוכרים את הדירה אם היו יודעים וצ"ע. אולם במקרה זה עדין לא סיכמו סיכום ברור שישכרו את הדירה.
הרבנים המשיבים :גבריאל לומברד אשר דזימיטרובסקי אברהם בוטרמן
