חובה עונתית: בדיקת מזוזות

תחילת עונת הגשמים – שכן יהיה, בע"ה – מעניק לנו הזדמנות לדון בהלכות מזוזה, ובפרט בדיני בדיקת המזוזות שבבתים.

החיוב הבסיסי של בדיקת מזוזות נובע מגורמים הקשורים למזג האוויר. כפי שנראה, בתנאים של גשמים, של לחות, ושל שמש יש סיכוי סביר שמזוזה תיפסל עם הזמן. בשל חשש זה, וכיון שגם מריחה קלה יכולה לגרום לפסול במזוזה, יש חיוב קונקרטי לבדוק את המזוזות לעתים קבועות.

במאמר הנוכחי נדון בחיוב בדיקת המזוזות. כל כמה זמן חייב אדם לבדוק את מזוזות ביתו? עד היכן תלוי הדבר בתנאי מזג האוויר? האם חובה לברך ברכה חדשה כאשר מחזיר את המזוזה למקומה? והאם חובה להחליף את המזוזה באחרת בינתיים? בשאלות אלו, ועוד, נדון בהמשך הדברים.

חיוב הבדיקה

על-פי דברי הגמרא (יומא יא, א), פסק השולחן ערוך (יורה דעה רצא, א) שיש לבדוק את מזוזות הבית פעמיים בשבע שנים. מכאן שנכון הדבר לבדוק את המזוזות אחת לשלש וחצי שנים (בערך). המנהג בפרנקפורט היה לבדוק את המזוזות מידי חודש אדר שני – כלומר, כל שנתיים או שלש, כדי לוודא קיום סדיר של מצוות הבדיקה.

במטה אפרים (תקפא, י) ובקיצור שולחן ערוך (קכח, ג) מוסיפים שהמהדרים במצווה בודקים את מזוזותיהם מידי חודש אלול.

כדי שלא להעמיס על הציבור (מה שעלול לגרום לאנשים להתחמק מאחריות), קבעו חז"ל שביחס למבנה ציבורי יש חיות מופחת של בדיקת המזוזה פעמיים בחמישים שנה – הלכה שנפסקה אף היא בשולחן ערוך (שם). הכוונה היא למבנה ברשות ציבורית ממש (כגון רשות המדינה והעירייה), ולא בבניין בבעלות משותפת, שחייב בבדיקת המזוזות כדין מבנה פרטי (פתחי תשובה, ג, בשם חתם סופר סימן רפג).

החיוב של בדיקת המזוזות חל על כל מזוזות הבית. בפתחי תשובה (שם, א) כתב שבניגוד לבדיקות אחרות (כגון לנגיעות מסוימות של חרקים) אין להסתפק בבדיקה מדגמית של שלש מזוזות, והנחה שגם שאר המזוזות הינן כשרות, אלא יש לבדוק את כל מזוזות הבית.

אם שמדברי רוב הפוסקים משמע שחיוב בדיקת המזוזות עומק בתוקפו גם כיום, יש פוסקים שנקטו שכאשר המזוזה נשמרת בכלי זכוכית, או עטופה היטב בנייר פלסטיק, באופן שהמזוזה אינה נוגעת בקיר ואינה חשופה לשינויי מזג האוויר (וכן אין חשש שהמזוזה נגנבה), אזי חובת בדיקת המזוזה העונתית אינה חלה (עי' שולחן גבוה, יו"ד רצא, א; שליכות שלמה א, ד; דבר הלכה נב).

מהצד השני, כאשר ידוע שהמזוזה נחשפה לתנאי מזג אוויר קשים, כגון גשמים או ממטרות, או שמש חזקה וישירה, וכדומה, יש לבדוק את המזוזה יותר מפעמיים בשבע שנים (ערוך השולחן רצא, א). הלכה זו תחול גם על מי שצבע את המשקוף ולא הוריד את המזוזות לפני הצביעה (עי' בשו"ת אגרות משה, יורה דעה א, קפג, שכתב שיש להוריד את המזוזות מהקיר קודם הצביעה).

לסיום פרק זה, בשו"ת מהרי"ל (סימן צד) כתב שבמקרים של אירועים רעים ר"ל נכון שיבדוק האדם את מזוזות ביתו – וכן נהגו רבים.

להוריד מזוזה – לכמה זמן?

כמובן שלא ניתן לבדוק את המזוזות בלי להורידן מהמשקוף (כלומר, מ"מזוזות" הפתח, שכיום נקראות אף הן בתואר "משקוף"), ונמצא הפתח פנוי מן המזוזה לתקופת הבדיקה. האם יש צורך לוודא שתהיה מזוזה חילופית על הפתח לתקופת הבדיקה? ומה הדין באשר לברכת קביעת המזוזה כאשר מחזירים את המזוזה לפתח?

בדיקת המזוזה אינה בהכרח תהליך ארוך. בחתם סופר (שם, כפי שהובא בפתחי תשובה) כתב שאין צורך שהמזוזות ייבדקו על-ידי סופר מומחה, אלא גם אדם שאינו מומחה בסת"ם יכול לבדוק את המזוזות, ובתנאי שהוא יודע לעיין היטב בכתב. הסיבה לכך היא שבדרך כלל, מזוזה שנפסלה ניכרת על-פי סימנים ברורה – מריחה של דיו, קלף רטוב, כתמים, וכדומה. כמובן שעל הבודק לעיין היטב בכל מילה ובכל אות ואות, כדי לוודא שאין במזוזה כל פסול.

מכאן שניתן להוריד את המזוזה לזמן קצר יחסית, לבדוק את המזוזה, ולקבוע אותה בחזרה על המשקוף. כאשר מדובר בזמן קצר בלבד, פחות משעתיים-שלוש, אין צורך להחליף את המזוזה במזוזה חילופית (דעת קדושים קצא, א; עמק ברכה, מזוזה יא), וכן אין לברך על קביעת המזוזה מחדש על המשקוף.

אמנם בפתחי תשובה (רפט, א) כתב שיש ספק בעניין הברכה, הוא ממשיך להשוות את הדין למקרה של הסרת הטלית ולבישתה מחדש (אך מזכיר שניתן לחלק ביניהם), כך שלפי מנהג אשכנז (שאין מברכים על טלית שהוסרה על-מנת ללבשה שוב) אין לברך. כן נקטו רוב הפוסקים.

תהליך בדיקה ארוכה

לפעמים הליך הבדיקה לוקחת זמן רב יותר. מומלץ שמומחה יעבור על המזוזות, והבאת המזוזות למומחה עשויה לקחת זמן – יום או כמה ימים, ובוודאי יותר משעות בודדות. איך יש לנהוג במקרים אלו ביחס למזוזה חילופית ובנוגע לברכה על החזרת המזוזה למקומה?

הנושא הקל מתוך השניים הוא עניין הברכה. כאשר מורידים מזוזה לזמן ממושך – בוודאי ללילה שלם, אך הוא הדין לכמה שעות (לעניין טלית נהוג כ-שלש שעות) – יש לברך ברכה חדשה על החזרת המזוזה למקומה. כאמור, הלכה זו תואמת את הדין ביחס לברכה חדשה שמברכים על טלית לאחר הפסק ממושך.

כמובן, אם המזוזה נמצאת פסולה, ויש צורך בקביעת מזוזה חדשה, יש לברך על המזוזה החדשה גם אם היא נקבעת מיד על המשקוף. כן הדבר כאשר המזוזה נמצאת פסולה אך ניתנת לתיקון: לאחר התיקון נחשבת המזוזה לחדשה, ויש לברך על קביעתה מחדש.

הבעיה של השארת הפתח ללא מזוזה מקשה עלינו יותר.

פתרונות זמניים

אין להשאיר בית (או חדר) ללא מזוזה לפרק זמן משמעותי – כגון ללילה שלם. בפרי מגדים (הובאו דבריו בפתחי תשובה, יורה דעה רפה, א) כתב שאף אסור לגור בבית (או בחדר) שאין בו מזוזה, ואם אין מזוזה בפתח יש לעזוב את הבית. כאשר מורידים את המזוזה לשם בדקיה לפרק זמן ממושך, יש אפוא למצוא פתרון לתקופת הבדיקה.

אופציה קלה, כאשר הדבר אפשרי, היא להשתמש במזוזה חילופית, או לשאול מזוזה מאחרים ולהשתמש בה. הרב חיים קנייבסקי שליט"א פסק שיש לברך כאשר קובעים מזוזה זמנית בפתח (מזוזות ביתך רפט, ו), אך אחרים כתבו שאין לברך על מזוזה שנקבעה לזמן קצר בלבד (עי' אוהלי ישורון, עמ' 22, בשם הרב משה פיינשטיין).

פתרון נוסף, כאשר אין אפשרות של השגת מזוזות חילופיות, הוא להפקיר את הבעלות על הבית לתקופת התיקון. העיקרון העומד מאחורי פתרון זה הוא שחיוב מזוזה אינו חל אלא על בית שבבעלות יהודית. אם הבעלים מפקיר את בעלותו, הרי ששוב אין הבית עומד בבעלות יהודית, ואין עליו חובת מזוזה. יש לשים לב לסיכון שיש בכך: אמנם הסיכויים נמוכים, אך ייתכן שאחר יתבע בעלות על הבית בתקופת ההפקר, והלה יהפוך לבעלים המשפטיים על הבית.

פתרון יצירתי זה מוצע על-ידי כמה פוסקים (עי' מקדש מעט רפה, ג; מזוזות מלכים רפה, יט, בהתייחסות למזוזה שנפלה בשבת, או שנקבעה שלא כדין דקות אחדות לפני שבת, באופן שאין אפשרות לקבוע מזוזה אחרת), ומבוסס על פתרון דומה המוצע בתחומי הלכה אחרים (כגון לעניין ציצית, כמבואר במשנה ברורה יג, טו על-פי הגמרא בשבת קלא, ב). למשל, בספר טבילת כלים (עמ' פד) הביא בשם הרב שלמה זלמן אויערבך שבשעת הדחק מותר לאדם להפקיר כלי סעודה, ועל-ידי זה מותר לאכול בהם גם אם לא הוטבלו כדין.

אין לסמוך על הפתרון האמור (של הפקר) אלא בשעת הדחק, שכן פוסקים רואים בו פתרון בדיעבד. בעיה אחת היא החשש לכנות מעשה ההפקר, שכן האדם ממשיך לגור בתוך ביתו, ובעיה נוספת היא שייתכן שאין להפקר תחולה כדין, כיון שעל-פי חוק אין ההפקר מועיל.

כאשר זה הפתרון היחיד האפשרי, יש להפקיר את הבית בפני שלשה אנשים (עי' רמ"א, חושן משפט רעג, ה; עי' גם בסמ"ע רעג, יא, ובמשנה ברורה רמו, טו). לפני החלפת המזוזות, יש לעשות מעשה קניין כדי שיחזור להיות בעלים על ביתו (ניתן לפתוח ולסגור את הבית), שאם לא כן תהיה ברכתו לבטלה.

סיכום

יש להיזהר מאד במצוות מזוזה, וכן בבדיקת המזוזות כדין – בוודאי ביחס למזוזות החשופות לשינויי במזג האוויר. יש שדואגים להשאיר את הבית ללא "הגנה" של מזוזה, גם לזמן קצר. אך כמובן שחשוב הרבה יותר להקפיד על כשרות המזוזות. כאמור, אדם יכול לבדוק את מזוזות עצמו, אם יש לו את הסבלנות ואת היכולת לבדוק את הכתב בזהירות – אך זאת בתנאי המזוזות היו כשרות כדין בשעת קביעותן בפתח הדלת (כלומר, שהיו להן הכשר מגורם מוסמך). כמובן שאם מתעורר ספק בכשרות המזוזה, יש להיוועץ עם סופר מומחה.