ברכה על טלית שנפלה / ברכה על טלית של בית הכנסת

שאלה:

בס"ד

שלום הרב
1) ראיתי משחק שהנוער משחק בתפילה והוא הפלת הטלית אחד מהשני בלי לשים לב. האם הם צריכים לברך עליה לאחר שנופלת מהם לגמרי והאם זה משנה אם הוא החזיק בפתילות רק?
2) האם צריך לברך על טלית שנמצאת בבית הכנסת לטובת הציבור או החזן? ומה קורה במצב שבו לוקחים מאדם אחר האם יש לזה אותו דין?
3) האם מותר לקחת סיר עם אוכל ביום טוב לבית הכנסת- על מנת לאוכלו שם (לקראת מנחה ערבית) בשבת?
4) היכן הכי פחות חמור לדבר בתפילה והיכן אסור לגמרי?

תשובה:

שלום  וברכה

א. המשחק הזה שסיפרת עליו הוא אכן משחק לא טוב, וגורם לחששות בהל' ברכות, וראוי ללמד אותם שלא לעשות זאת. זאת לפני עצם הבעיה של שחוק וקלות ראש בתפילה ועם תפילין. בבית יוסף בסי' ח הביא כידוע מחלוקת ראשונים בענין זה, כאשר הטלית נפלה שלא במתכוין האם זה נחשב הפסק וצריך לברך, ולהלכה השו"ע מחייב ברכה, אמנם בכף החיים שם ס"ק נח כתב שלמעשה נהגו שלא לברך, וכן כתב ביביע אומר ח"ג יו"ד סי' יז, שאומרים ספק ברכות להקל גם כנגד הכרעת השו"ע. לכן לספרדים בעיקר יש להחמיר בזה שלא לתת לטלית ליפול, כיון שאמנם לדינא לא יברכו אבל דעת השו"ע כן לברך! החזקה בפתילים לבד אינה כלום.

ב. על טלית של הציבור יש לברך כמו טלית של שותפים, אבל זה דוקא אם מתעטף בה כל התפילה כדרך שאדם עושה בטליתו, אבל אם רק עולה לתורה או ניגש לפני העמוד, נהגו העולם להקל שלא לברך, כיון שאינו לובשה למטרת לבישה אלא משום כבוד הציבור בעלמא. ראה משנה ברורה יד ס"ק יא שנקט לברך אפילו כשלובשה משום כבוד הציבור, אולם המנהג למעשה כדעה שהביא שם בביאור הלכה שבעליה לתורה לבד לא מברכים, ראה הליכות שלמה פ"ג סעי' יב, רבבות אפרים ח"א סי' כא, ופוק חזי מאי עמא דבר. אמנם כבר ראינו לתלמידי חכמים מדקדקים במצוות שנמנעים לקחת טלית של הקהל ומעדיפים טלית שלהם בברכה או טלית שאולה ללא ברכה. על טלית שאולה לא מברכים.

ג. הוצאה מרשות לרשות לצורך יום טוב – מותרת.

ד. למעשה אסור לדבר מברוך שאמר עד אחרי שמונה עשרה, ובאמצע קדיש.