שאלה:
כתוב במשנה: "חייב אדם לברך על הרעה כשם שמברך על הטובה"
וכמו שנאמר :"אמר רב הונא אמר רב משום רבי מאיר וכן תנא משמיה דר' עקיבא לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד"
מדוע אם כן לא מברכין על תרופות "ברכת שהכל"?
תשובה:
שלום רב,
ברכת שהכל זה כמובן ברכת הנהנין. ברכות אלו תיקנו רק על מאכל ולא כל דברים אחרים שיש להודות עליהם. תרופה איננה מאכל. כלומר יש כאן שני ענינים נפרדים: ברכות השבח וההודיה אמרו חכמים שאדם מברך על הרעה כמו על הטובה, ולכן גם מברכים ברוך דיין האמת בפטירת אדם קרוב, ברכות הנהנין מברכים על מאכל שיש בו הנאה ותועלת תזונתית לגוף, ולא על תרופה. אגב, גם אדם שהולך בטיול וכדי שלא יתייבש הוא שותה הרבה ואינו צמא וכלל לא רוצה לשתות, אינו מברך כיון שאין לו הנאה. בדרך כלל גם צמאים, כוונתי כאשר הוא רווה ושותה רק כדי שיהיו לו הרבה נוזלים בגוף.