קביעת יארצייט לאדם שנפטר מרעידת אדמה ואין ידוע מתי נפטר

רבני בית ההוראה
כ"א תשרי ה'תשע"ח

שאלה:

אדם שנפל עליו בנין בגלל רעידת אדמה בתאריך כח אלול בשעה 1:30 והשקיעה היתה בשעה 7:30 ומצאו אותו בתאריך כט אלול בשעה 7:20 בצהריים ולפי מה שאומרים היתה לו מכה חזקה בראש שנראה שמת מיד מתי הוא יום היארצייט?

תשובה:

שלום רב,

יום היארצייט שלו הוא ביום כח אלול, משום שאז אנו מניחים שהוא נפטר, הן מחמת הסברא והן מחמת דין הרוב. וראה במקורות.

מקורות:

ראיתי בשו”ת תשובות והנהגות ח”א סי’ תרחצ שבמקרה שיש ספק מתי מת לא יועיל לדון לפי חזקת חי שהוא מת כמה שיותר מאוחר: “שהרי חזקה לא מכריע הספק שכך הוא האמת רק הנהגה לדידן, וכמו שהאריכו האחרונים ז”ל, ויסוד המנהג לשמור יאהרצייט משום שאז בשמים הנשמה עולה, וזהו ביום הנכון ולא ישתנה בחזקה רק לפי האמת”. לכן מסקנתו שם הוא לנהוג יארצייט יומיים. אולם בנד”ד ברור שאין צריך לנהוג יארצייט אלא רק ביום כח אלול משום שעפ”י הרוב אז אנו מניחים שהוא נפטר. (ורובא דליתא קמן אינו כמו חזקה שזה רק הנהגה לנהוג בספק).

ראה בשו”ת באר יצחק אבה”ע סי’ יח שדן בהרחבה לגבי עגונה שנעלם בעלה בנהר ויש עדות שקיבל מכה חזקה מה”קלצער” (עצים שהיו מעבירים ממקום למקום דרך הנהרות) ומאז נעלם. ודן בדין מים שאין להם סוף שכידוע מדאורייתא אנו אומרים שהוא מת שהרי רוב מתים, וחכמים החמירו בעגונה. וכתב להתיר משום שהמכה שקיבל מהעצים שנפלו לעברו מגובה של יותר מי’ טפחים גם כן אנו אומרים שרובן למיתה. והוכיח כך מהסוגיות בב”ק שנפל לבור גובה י’ רובן למיתה. ומהסוגיות בטריפות הוכיח שאין הבדל בין נפל מגובה י’ לבין נפל עליו מגובה י’, לכן, אנו קוברים שרובן למיתה.

אולם עדיין אין ראיה מדברי הבאר יצחק שאכן הוא נפטר מיד, אפשר שרובן למיתה אבל יכול לקחת כמה שעות, וממילא אנו נכנסים ליום כ”ט אלול.

אלא שיש להוכיח מהסוגיה בב”ק “איתיביה: בית הסקילה היה גבוה שתי קומות, ותני עלה: וקומה שלו הרי כאן שלש; ואי סלקא דעתך יש חבטה בפחות מי’, למה לי כולי האי? ולטעמיך, נעביד עשרה! אלא כר”נ, דאמר ר”נ אמר רבה בר אבוה, אמר קרא: ואהבת לרעך כמוך, ברור לו מיתה יפה, אי הכי, נגבה טפי! משום דמינוול”. ופירש רש”י ברור לו מיתה יפה שימות מהר. כלומר, השיעור ששיערו חכמים מקסימום גובה מצד אחד שימות מהר, אבל שלא יתפרק לאברים, הוא ב קומות + קומת האיש = 3 קומות. אבל בי’ טפחים כנראה אינו מת מיד, או עכ”פ כנראה שאין רוב שהוא מת מיד. עכ”פ ברור שבגובה ב’ קומות + קומת האיש הוא מת מהר, וכנראה עפ”י רוב מיד. משום שהיו ממתינים לראות אם מת (מיד) ואם לא, היו העדים זורקים על החייב בסקילה אבנים. ואם היו משערים חז”ל שעפ”י רוב הוא לא ימות מיד, ודאי היו מגביהים עוד קצת. א”כ ברור שמהר הכוונה היא שעפ”י הרוב הוא מת מיד.

וקומת אדם הוא 3 אמות כמבואר בעירובין מח. = כלומר = 18 אמות שהם בין 8-10 מטר תלוי בדעות השונות. נמצא שאם נפל עליו מגובה כזה, אנו אומרים שעפ”י רוב הוא מת מיד הוא ממש בסמוך לנפילה. בפרט שמחמת המכה שרואים שהוא קיבל נראה עפ”י אומדן הדעת שהוא מת מיד נראה שכך יש להניח ולקבוע את יום היארצייט לפי התאריך – כ”ח אלול.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים