אבלות על אדם ששנה ופירש

רבני בית ההוראה
י"ט תשרי ה'תשע"ח

שאלה:

יהודי שלא היה מקיים שום מצווה בכלל ולא נזהר משום עבירה אף על פי שהתחנך בבית דתי
מחמת הספק בקיום הבורא עזב את הדת מתוך הכרה שכלית שלו אבל בלי שום שינאה לדת או דתיים
הייתי מתווכח איתו שנים ותמיד היה מודה שעדיין אין הוכחה לקיום הבורא
האם אני צריך להתאבל עליו

תשובה:

שלום וברכה

מעיקר הדין, אדם שהוא אפיקורס אין צורך לשבת עליו שבעה. ראה שולחן ערוך יו”ד סי’ שמ”ה סעיף ה’, אולם ניתן להתאבל עליה כמבואר ברמ”א בסי’ שע”ד סעיף ו’, וראה בספר בינה ודעת פרק י”ח סעיף ג’ ובהערות שם מקורות לכך שיכול לשבת גם מפני כבוד הבריות של הבן. ובספר אמת ליעקב להגר”י קמינצקי סי’ שמ”ה כתב שנוהגים להתאבל על תינוק שנשבה, וראה עוד בשו”ת שבט הלוי חלק ג’ סי’ קס”ו.

לכן, כל אדם שגד בבית חילוני או שמאורעות חיים קשים הביאו אותו לחילוניות כמו אחרי השואה וכדומה, נהגו להתאבל עליו כרגיל. אדם ששנה ופירש, ואינו ידוע כלוקה בנפשו וכדומה, אלא פשוט הלך אחר תאוותו ואחר שרירות ליבו, אין צורך לשבת עליו שבעה, אף שכאמור מותר לעשות זאת, ויש בכך גם כבוד לבני משפחתו.אבל יש לדעת שלא כל בית המוגדר דתי אכן חינך ממש לשמירת מצוות, יש לפעמים דת קלושה שעדיין יש לחשוש ולהתאבל.

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים