שאלה:
בס"ד
1. " אין להוציא בכף מקדרה העומדת על גבי פלטה חשמלית " ('ארחות שבת', פרק א, סעיף צה') השאלה: ואם מגביהים מעט את הסיר מעל הפלאטה (בתנאי כמובן שהוא מבושל כל צרכו) אז מותר להוציא?
2. האם ניתן להכניס לסיר מבושל כל צרכו, שנמצא על הפלאטה או על כיסוי אש הכיריים – אוכל מוצק מבושל כל צרכו (כגון קציצה, או תפו"א) שהוצא מסיר אחר שהורד זה עתה מן האש (אך לא רוצים לאכול את כל תכולתו עתה, אלא להשאיר כמה חתיכות להמשך חימום בסיר אחר)?
לפי מה שאומרים בפרק ב' העברה לכלי ראשון אחר שעל האש נידונה כ'החזרה' וכאן כל תנאי ההחזרה מתקיימים. ולפי איסור 'הגסה' שמוסבר בפרק א' (עמ' מט'-נ') לא ידוע לנו אם יש היתר:
א. להניח בנחת מעל תכולת הסיר הנוכחית, מבלי שתגרם הגסה בו?
ב. או להגביה את הסיר שאליו רוצים להכניס או מזיזים אותו למיקום שאינו כנגד האש על הכיסוי של האש?
ג. או להסירו לרגע מהפלטה/כיסוי האש לשם הכנסה אליו ואז להשיבו תחת תנאי החזרה?
או שאין שום היתר להכניס בשום דרך שהיא אוכל מוצק לסיר שעל פלטה/כיסוי אש, מסיר אחר שעל האש, תחת תנאי החזרה?
תודה ומועדים לשמחה
תשובה:
שלום וברכה
- אינני יודע מה הכוונה להגביה מעט, צריך שלא יגע בפלטה, שלא יהיה בכלל כלי ראשון העומד על גבי האש.
- אם הסיר שהורד מהאש עודו בידו ולא הניח אותו על השיש וכדומה מותר, אבל אם הניח על השיש, הרי שלא נתקיימו עדיין כל תנאי דין חזרה.
- אם מכניס בנחת אין בעיה של מגיס, וכך נהגו לגבי תבשיל העומד להשרף ורוצים להוסיף לו מים, שמערים לו בנחת [למנהג הספרדים יש שמחמירים בזה במים בגלל חשש בישול במים שהיו בכלי שני, אבל בדבר מוצק אין חשש כזה].
בס"ד
למה נאמר כאן ש"אם הניח על השיש, הרי שלא נתקיימו עדיין כל תנאי דין חזרה"? למי שהולך לפי ה'ארחות שבת' נראה מהכתוב שם שכן מתקיימים תנאי החזרה, לא? "מו. נטל קדרה מעל גבי אש גרופהו קטומהו בדעתו להחזירה, והניח את הקדרה על גבי כסא, יש להקל ולהתיר לו את החזרתה…. מז. נטל קדרה מאש גרופה וקטומה והניחה על גבי השיש שבמטבח, יש שהורו שדינו כהניחו על גבי כסא שנתבאר בסעיף הקודם." ובהערה עו': "כך הורו הגרש"ז אויערבאך זצ"ל והגרי"ש אלישיב שליט"א [זצ"ל]… וכן שמענו מהגר"נ קרליץ שליט"א. והנה לכאורה המציאות של שיש שבמטבח אינה דומה ממש לכסא וספסל,… ועיין בתשובת הגר"ש ואזנר שליט"א [זצ"ל]… שדעתו נוטה לאיסור בהנחה ע"ג שיש, ודעת מו"ר הגר"ש אויערבאך שליט"א שאין לדמות שיש לספסל… ובפרט כשהניחו שלא ע"ד להחזיר וגם בדעתו להחזיר נראה דדומה יותר לקרקע שלה, ואפשר שיש להבחין ולחלק בין אם הניחו ע"ג השיש בסמוך לכיריים דזה נראה טפי כעשוי ע"מ להחזיר, ובין אם הניחו יותר רחוק שרגילים להניח שם שלא ע"ד להחזיר, ואף שאין מקור כ"כ לחילוק מעין זה."
לעניות ההבנה שלנו נראה שאם אדם מניח על השיש לרגע קט רק בכוונה להכניס משהו אל תוך הקדרה הרי שהוא עשוי לצאת ידי דעת הגר"ש אויערבאך שליט"א שאין לדמות שיש לספסל. ושגם אם לא כך הרי שהוא עושה זאת בהיתר לדעת הגרשז"א זצ"ל ולדעת הגריש"א זצ"ל, ולפי מה שה'ארחות שבת' כתבו בגוף ההלכה עצמה "יש שהורו להקל" , כלומר לא מתנערים מן ההוראה הזאת להלכה. אז בעוני ההבנה שלנו הבנו שאם אדם שהולך להוראתם מניח הסיר לרגע על השיש לשם התכלית של הכנסה אליו, והחזרתו (ולא לשם הנחתו לעוזבו שם לגמר שימוש, בריחוק מהכיריים) אז אין איסור בכך לפי הוראת ה'ארחות שבת'. היכן נכשלנו בהבנת דבריהם?
בס"ד
תיקון השורה הלפני אחרונה: "לשם התכלית של הוצאה ממנו" (לא הכנסה)
לדעתי זה קצת תלוי באופן ההנהגה בבתים, כלומר, אדם שרגיל להניח את הסיר על השיש אפילו כמה שעות עד שירחוץ אותו, זה לא יחשב כהנחה על כסא אלא כעל גבי קרקע, ואדם שאינו משאיר כך סיר, יוכל להקל.וצ"ע.
השאר תגובה