שאלה:
אדם שבירך על לולב ולא החזיק את האתרוג ולאחר מכן תיקן עצמו והחזיק את האתרוג הפוך ולאחר מכן במהלך ההושענות שם לב לטעות ותיקנה האם צריך לברך שוב ? ואם לא ברך עשה ברכה לבטלה ? הרי מלשון הברכה מדובר רק בלולב ולולב קיים המצווה בצורה נכונה האם זה ברכה לבטלה ?
הכל בלי נדר
תשובה:
שלום וברכה
הברכה אכן חלה על המינים שנטל כדין, אלא שנחלקו הדעות האם צריך לברך שנית ספציפית על האתרוג "על נטילת אתרוג".
מקורות:
ראה בית יוסף סי' תרנא שציין לדברי רבינו משולם שכך אירע לו ובירך על אותו המין שנטל הפוך, אולם ראה במגן אברהם שם ס"ק כה שרבינו משולם סבר שהוטל מינים בזה אחר זה מברך על כל אחד בנפרד, אבל שיטתנו אינה כן, ולכן גם כאן כיון שעדיין לא הסיח דעתו מקיום המצוה, אינו מברך. אולם במשנה ברורה ס"ק נז על פי כמה אחרונים חילק, שכאן היה דעתו לצאת בכל מתחילה ויש כאן משמעות של היסח הדעת ולכן הלכה כרבי משולם. אכן מספק אין לברך כמו שכתב החיד"א ביום אומץ סי' ג, ערוך השלחן סי' תרנא סעיף טו וכך החיים אות קכג ועוד אחרונים.
למה באופן כללי, הברכה היא דווקא על על הלולב("על נטילת לולב) וכל שכן קשה שבכלל לא מחזיקים את האתרוג בשעת הברכה?
הברכה על הלולב כיון שהוא הגבוה מכולם, לגבי האצרוג לא הבנתי את השאלה, כיון שהוא לפניו הוא נכלל בברכה.
כלומר למה לא מחזיקים גם את האתרוג ומסתפקים בלכווין על בברכה כשרואהו בלי להחזיקו?
יש אכן שיטה זו, זו אחת האפםשרויות, ועיקר הנדון שם הוא כדי שיהיה עובר לעשייתן בלי הפסק.
השאר תגובה