שאלה:
איך יכול להיות שחכמים גזרו דברים הפוכים מהתורה? למשל מי שגנב אבנים או קרשים דברים אחרים של הבנין הוא חייב להחזיר את השווי ולא את מה שגנב. וחכמים אמרו הפוך איך יכול להיות?????? איך חכמים מתירים דברים שהתורה שבכתב אוסרת??? אז בשביל מה צריך תורה שבכתב אם ממילא הולכים לפי חכמים ולא לפי התורה?
תשובה:
שלום רב,
רוב תקנת וגזירות חכמים הם כאלה. לדוגמא, התורה אומרת שמותר לאכול עוף וחלב, והם אמרו שאסור. מדאורייתא קוראים קריאת שמע בערבית עד הבוקר והם אמרו עד חצות. וכן הלאה. תמיד חז"ל תיקנו "כדי להרחיק את האדם מהעבירה" כלשון המשנה הראשונה (ברכות א,א). לכן תיקנו שיסיים קריאת שמע עד חצות כדי שלא ידחה וימצא את עצמו בבוקר שלא קרא. כך גם עוף עם חלב כדי להרחיק אותנו מבשר עם חלב שאסרה תורה. וכך גם תקנת השבים שעליה את מדברת, תיקנו חז"ל שבסיטואציה מסויימת שהיא כבר בנה עם האבנים או הקרשים את ביתו, וחששו שמא מסיבה זו שהוא חייב להשיב את האבנים הללו הוא ימנע מלהשיב בכלל, לכן תיקנו שהוא יכול להחזיר את השווי של הגניבה.
אין בכך סתירה לדברי התורה, שכן הכל מבוסס באופן עקרוני על דיני התורה, אלא שנעשו הרחקות שונות כדי שלא נכשל. כמו כן בדיני ממונות יש כח לבית דין להפקיר ממונו של אדם לצורך תקנת הציבור. אבל מה מקום יש לאלה מה הצורך בתורה שבכתב, הרי היא ודאי הבסיס לכל.
אז בשביל מה צריך את התורה שבכתב אם יש את דברי חכמים שהולכים לפיהם?
אבישג יקירתי, שמתי לב שאת קוראת את התשובות שאנו משקיעים לכתוב לך ברפרוף לכן את חוזרת על אותה השאלה בדיוק גם לאחר שהשבנו עליה. אנא קראי את השאלות במתינות. ותראי האם שאלתך עדיין במקומה או לא.
אני ממש לא קוראת ברפרוף קראתי והבנתי אבל אין פה תשובה על השאלה הזו. כתבתם שהמטרה של התקנות זה כדי להרחיק מהעבירה לעשות גדר אבל התכוונתי למשהו אחר אמרתי שחכמים כותבים גם דברים הפוכים מהתורה כדי להקל בהתאם לשעה אז בשביל מה צריך את התורה אם יש את חכמים שאומרים דברים הפוכים והולכים לפי מה שהם אומרים ולא לפי מה שכתוב בתורה??
הכלל הזה קיים רק בדיני ממונות והוא מעוגן בתורה על פי הכלל שהפקר בית דין הפקר.
השאר תגובה