אכילה דרך צינור לקיבה – בסוכה

רבני בית ההוראה
י"ב תשרי ה'תשע"ח

שאלה:

קרוב משפחה ניזון דרך פג (צינור ישירות לקיבה)
האם יש ענין להאכילו בסוכה, והאם יש ענין שיאכל בלילה הראשון בסוכה (כזית לחם).
מדובר על תלמיד חכם גדול שנמצא בהכרה שכלית אך אינו יכול לזוז וכן אינו יכול לדבר.
הוא ודאי יהיה מעונין אפילו אם תהיה טרחה.
תודה

תשובה:

שלום וברכה

לגבי כזית ראשון של ליל יום טוב לכאורה יש בכך ענין, על פי דעת הסוברים שאכילה שלא כדרך הנאה גם יוצאים בה מצות אכילת מצה, ראה יד המלך מצה פ”ו ה”א ועוד רבים מהאחרונים על פי שכתוב בלע מצה יצא [ובמטה אפשרים אגב כתב לאכול את הכזית בליל סוכות בבת אחת כמו במצה, וזה ג”כ אכילה שלא כדרך כפי שהעירו האחרונים]. אולם בשו”ת שואל ומשיב מהדו’ רביעאה ח”ג סי’ יא מבואר שאף בשאר ימי החג אם יאכל דבר המחוייב בסוכה שלא כדרך אכילתו, גם כן צריך [אם אין לו דין חולה שפטור מן הסוכה] לעשות זאת דוקא בסוכה, דכיון שהיא נחשבת אכילה לענין קיום מצוה של ליל הסדר וליל יום טוב ראשון, היא נחשבת אכילה חוץ לסוכה שאסורה, וכעין מה שאמרו בגמרא מיגו דהוי דופן לענין שבת הוי דופן לענין סוכה. בס’ דביר הקודש סי’ טו רצה לתלות נדון זה במחלוקתם של הפוסקים אם חייבים לאכול כזית ראשון בסוכה בשעת ירידת גשמים, דלהצד שאין חיוב, מוכח שהחיוב הוא לדור בסוכה על ידי אכילה, וברור שלאדם שכך היא צורת אכילתו יש חיוב לאכול אף שלא כדרך אכילה, אבל אם החיוב הוא גם בשעת ירידת גשמים, הנושא הוא “דין אכילה”, ואכילה שלא כדרך אינה נחשבת לכלום. בשו”ת בית שערים או”ח סי’ רפא נקט שאין מצוה באכילה שלא כדרך הנאה.

רפואה שלמה וחג שמח.

6 תגובות

  • מאת ישראל:

    לכאורה כל הנ”ל איירי באכילה דרך הפה משא”כ בנ”ד

  • מאת רבני בית ההוראה:

    אמת, אבל עדיין יש כאן הנאת מעיו.

  • מאת ישראל:

    הנאת מעיו הכוונה כשאוכל דרך הפה
    והרי הדבר פשוט שמותר לאכול כך ביו”כ

  • מאת מוטי:

    אכילה באמצעות צינור – חולה שמאכילים אותו “מזון נוזלי” באמצעות צינור הנכנס דרך אחד מנחירי האף –
    זונדה [צינור הזנה נזוגסטרי – המוחדר דרך אחד מנחירי האף, יורד אל הוושט ולתוך הקיבה], או דרך דופן הבטן – גסטרוסטומיה [צינור גומי אשר קצהו מוחדר לקיבה דרך דופן הבטן. מטרתו לאפשר להאכיל את החולה ישירות לקיבה במצבים בהם הוא אינו מסוגל לקבל מזון דרך הפה או הושט], פטור מקידוש, וכן מלברך לפני ואחרי אכילתו [נשמת אברהם כרך א או”ח סימן רי ס”ק א], אך מה טוב שישמע קידוש והברכות מחברו שמקדש ומברך לעצמו [שו”ת מחזה אברהם ח”א סימן לב; שו”ת ציץ אליעזר חי”ג סימן לה]. אם אינו יכול לשמוע מאחר, מחוייב הוא באמירת קידוש, גם מבלי לקדש על המזון או היין [שו”ת מנחת יצחק ח”ח סימן ל אות ה. ועיין בשו”ת ציץ אליעזר חי”ב סימן כד].

    אכילה ביום כיפור דרך זונדה – חולה שאוכל באמצעות זונדה, אין איסור באכילה ביום הכיפורים [שו”ת חלקת יעקב ח”ג סימן סח; נשמת אברהם ח”א או”ח סימן תריב סוס”ק ז – דכשאין מאכילין אותו בדרך האכילה הטבעית אין על זה שם אכילה כלל ואין בזה שום חיוב מה שמכניס לתוך מעיו].

    מכאן ניתן ללמוד, שאין חובה כלל לאכול כזית ראשון של מזון נוזלי רפואי בסוכה – דכשאין מאכילין אותו בדרך האכילה הטבעית אין על זה שם אכילה כלל ואין בזה שום חיוב מה שמכניס לתוך מעיו. וסניף לכך אפשר להוסיף את דברי השו”ת בית שערים או”ח סימן רפא – שאין מצוה באכילה שלא כדרך הנאה!!!

  • מאת שלום:

    ראה שו”ת מרן החת”ס או”ח קכז לחלק בין יוה”כ שצריכים הנאת מעיו לשאר מצות ואיסורים עיי”ש
    וראה שו”ת פנים מאירות ח”ס סי’ כז לענין ברכת המזון

  • מאת מוטי:

    פסח

    אכילה באמצעות צינור – חולה שמאכילים אותו מזון נוזלי באמצעות צינור, פטור מחובת אכילת מצה או מרור, או שתיית ארבע כוסות בדרך זו, כיון שאין דרך אכילה בכך, ואין בזה הנאת גרונו, ולכן אין לו לברך עליהם, אלא ישתדל לשמוע הברכות ממי שמחוייב בדבר, ולצאת ידי חובתו בברכותיו [שו”ת מהרש”ם ח”א סימן קכד; שו”ת מנחת יצחק ח”ג סימן יח; תורת הברכה עמוד רנד. – יכול גם לומר איזה פסוק או הודאה להשי”ת; תורת היולדת פרק מג סעיף ד. – שאולי יוצאים ידי חובת כוס ראשונה של קידוש; שו”ת מחזה אברהם ח”א סימן לב; שו”ת ציץ אליעזר חי”ג סימן לה; נשמת אברהם כרך א או”ח סימן רי ס”ק א].

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. (*) שדות חובה מסומנים