סוכה תחת רשת

שלום כבוד הרב,
ומה עם העיניין – "אלא שיש שהחמירו בזה באופן שבצירוף כל חלקי הסורג יחד אילו היו עומדים אחד בסמוך לשני היו שלושה טפחים"?
http://din.org.il/2017/06/03/%d7%a1%d7%95%d7%9b%d7%94-%d7%aa%d7%97%d7%aa-%d7%a1%d7%95%d7%a8%d7%92%d7%99%d7%9d-2/

לכבוד הרב,
האם מותר לשים רשת נגד יתושים מתחת לסכך, יש לציין שהרשת אינה יכולה להחזיק את הסכך והסכך עומד על קרשים. האם הרשת דינה כמו בסימן תרכז ס׳ ד?
תודה מראש

"ואם פרש מסך תחת גג הסוכה לנוי,
הרי היא כשרה, מפני שפרט ואמר "מפני הנשר".
[.רמבם.].
אז האם זה כן מותר, אבל רק בתנאי שהרשת נגד חרקים הזאת,
עוזרת לסוכה להיות נאה יותר, לדעת בעלי הסוכה הזאת?
תודה.

1] האם מותר כאשר זה גם וגם?
דהיינו גם עוזר לסוכה נאה יותר,
וגם מועיל נגד כניסת חרקים לסוכה?

2] מה המדד לכך
שהרשת עוזרת לסוכה להיות נאה יותר:
א] דעת רוב הציבור בישראל?
ב] מספיק לפי דעת רוב השכנים שבקרבת הסוכה?
ג] מספיק לפי דעת בעלי הסוכה?

תודה.

1] רשום "דרך הסכוך להיות קל. כדי שיראו ממנו הכוכבים הגדולים.
היתה מעובה כמין בית, אף על פי שאין הכוכבים נראין מתוכה, כשרה.".
[.משנה תורה לרמב"ם. הלכות שופר, וסוכה ולולב.
ספר זמנים. פרק חמישי. הלכה כא.].
השאלה:
האם בוודאי שלדעת הרמבם, אין חובה להצליח לראות כוכבים, דרך הסכך של הסוכה?
או שהוא התיר סדין, כדי לנאות סוכה, רק בתנאי שקיימים בסדין, מספר חורים גדולים,
שמאפשרים לראות כוכבים דרך הסדין ודרך הסכך?

2] האם לדעת הרמבם, מותר לפרוס סדין כדי לנאות סוכה,
רק במידה וקיימים בו, לכל אורכו ולכל רוחבו, שורות של חורים, אפילו קטנטנים,
[שעדין נראים בראיה רגילה מקרוב מאוד,
ואולי רק כאשר קיים רקע שונה, ומקור אור חזק כדי לעזור לראותם], למטרת איורור?
משום שאז ניתן לטעון שאין דין לבוד על סדין כזה?
ולכל הדעות אין היתר לפרוס בד עבה, שעשוי מכמה שכבות של בד,
באופן כזה שאין בו חורים כלל, אפילו לא חורים קטנטנים?

3] האם כדי לנאות סוכה, מותר לפרוס גם בד סינתטי?
או משום שהרמבם רשם "סדין", וסדין בדור הרמבם, בוודאי לא היה עשוי מבד סינתטי,
לכן אין כל היתר לבד סינתטי, כדי לנאות סוכה של חג סוכות?

4] האם לדעת הרמבם, כדי לנאות סוכה,
מותר לפרוס בד מעל הסכך, בלי לפרוס בד תת הסכך?
ומותר לפרוס 2 בדים: בד אחד מעל הסכך, ובד נוסף תת הסכך, באותה סוכה?
או שמותר רק 2 אפשרויות:
א] סכך בלי סדין. דהיינו לא מעל הסכך, ולא תת הסכך.
ב] סדין תת הסכך.
וכל שאר האפשרויות, בספק אם מותר, ולכן לא לקיים כך לכתחילה?

תודה.

"לכתחילה צריך שיהיו חורים כפי שציינת, אבל זה לא מעכב."

האם 2 סוגי החורים לא מעכבים?
למרות שסיבת הקיום של כל אחד משני סוגי החורים הינה סיבה שונה?
הן חורים שמאפשרים לראות כוכבים דרך הסדין ודרך הסכך,
והן חורים למטרת איורור?

תודה.

חורי ראיית כוכבים יכולים להיות במקום 1 בסכך, ולא חובה שיהיו לכל רוחבו ולכל אורכו,
משום שצריך לראות כוכבים דרך הסכך, לפחות בחלק מהסכך?

חורי איורור [שמעוניין בקיומם] צריכים להיות באופן שוה
לכל רוחבו ולכל אורכו של הסדין, משום שאחרת זה בגדר לבוד?
ברור שבלי חשש מלבוד, אין חובת חורי איורור בסכך סוכה.

האם כאשר פרוס צמוד ותת הסכך, סדין מבד סינתטי,
[שהוא אטום לחלוטין, בלי חורים, בצבע שאינו שקוף], כדי לנאות סוכה,
זה לא מעכב אם 2 סוגי החורים האלו, לחלוטין לא קיימים בסדין הזה?

תודה.

מה המקור לכך, שגם בד סינתטי אטום לחלוטין, שלחלוטין אין בו חורים,
אפילו לא חורי איורור קטנטנים, שקיימים בכל בד שעשוי מכותנה/פשתן/וכדומה,
אינו פסול כדי לנאות סוכה, משום דין כ-לבוד?
תודה.

משום שרשמתם בתשובה לשאלה הראשונה כאן:
יש נידון בפוסקים האם חבלים פוסלים סכך סוכה שנמצא תת להם, מחמת דין "לבוד".
כלומר, האם קיים דין לבוד להחמיר.
ולמעשה אם יש פחות מ-ג' טפחים בין חבל אחד לשני, יתכן שזה כסתום.
וממילא זה פוסל את הסכל סוכה.
אולם זה לא ברור שאכן קיים דין לבוד להחמיר.
במקום שמעוניין שישאר ריווח, לא קיים דין לבוד.

לכן שאלה:
כאשר כדי לנאות סוכה,
פרוס בד סינתטי אטום לחלוטין, שהוא לחלוטין בלי חורים,
אפילו בלי חורים קטנטנים/זעירים,
[כמו החורים שתמיד קיימים בכל בד שעשוי מכותנה/פשתן/וכדומה],
תת כל השטח של הסכך סוכה [בצמוד לסכך הסוכה מלמטה].
האם הבד הסינתטי הזה פוסל את הסכך שמעליו, משום דין לבוד?
שמא מה שהרמבם התיר פריסת בד תת הסכך, כדי לנאות סוכה,
זה רק משום שהכיר שבכל סוגי הבדים שקיימים בדורו,
בוודאי ישנם חורים קטנטנים שעוזרים לאיורור.
ולכן הרמבם הניח שכל מי שינאה סוכה באמצעות בד תת הסכך,
בוודאי ירצה גם בחורים הקטנטנים האלו כדי לאורר את הסוכה,
ורק על דעת כן, התיר לנאות סוכה כך?
ולא ניתן לסמוך על היתרו בשביל בד סינתטי אטום לחלוטין,
שלחלוטין אין בו חורים, אפילו לא חורים קטנטנים/זעירים?
תודה.

מה המקור לכך
שכאן שזה לנאות סוכה, בוודאי אין סכך פסול, גם כאשר אין חורי איורור כלל, אפילו לא קטנטנים, כמו בכל בד נפוץ בימיו של הרמבם?
האם קיים עוד פוסק חוץ מהרמבם שהתייחס להיתר הזה?
תודה.

"…וכן אם סיככה כהלכתה, ועיטרה במיני פירות ובמיני מגדים,
וכלים שתלויין בין בכתליה בין בסכך, כדי לנאותה, כשרה.
[.משנה תורה לרמב"ם. ספר זמנים.
הלכות שופר וסוכה ולולב. פרק חמישי. הלכה יז.].

1] האם מכך שיכול להדק צמוד, הרבה כלים יחד,
עד שהם יוצרים משטח אטום לחלוטין, שלחלוטין אין בו חורים, ולתלותם כך כדי לנאות סוכה?
ולכן מותר לנאות סוכה, גם באמצעות בד סינתטי אטום לחלוטין, שלחלוטין אין בו חורים?

2] האם מכך שמותר לנאות סוכה, גם באמצעות משטח קשיח אטום 1 ענק?
או שמשטח קשיח ענק, זה בגדר רהיט, ולא בגדר כלי,
ואסור לתלות [או להניח על הדפנות סוכה] רהיט תת הסכך, כדי לנאות סוכה,
משום שזה כבר נראה כמו בית קבע ולא בית ארעי?

תודה.

אז כל עוד עיקר הכוונה הינה כדי לנאות סוכה,
אפילו משטח עץ-מעובד/פלסטיק, שהוא אטום, קשיח, ועבה,
כן מותר להניח תת הסכך סוכה?
למרות שזה ספק/ודאי גורם לסוכה להראות כמו בית קבע?
תודה.

בלי חיבור ברגים קבוע, או חיבור קבע אחר, רק מונח על דפנות הסוכה ותת הסכך, ואולי גם קשור/מוברג עם ברגים בחיבור ארעי, כדי שלא בטעות יפול ויסכן.
עדיין יתכן שזה כבר לא בטל מספיק לסכך, ויותר מדי כמו בית קבע?
היכן הגבול בנושא הזה?
תודה.