שאלה:
בסד
שלום הרב!
מה הדין במקרים הבאים לעניין הוצאת ספר תורה, עלייה לתורה, שליח ציבור.
1) יהודי שמחלל שבת
2) יהודי שיש לי ספק אם מחלל שבת
3) אדם בתהליך גיור
4) אדם שאביו הוא יהודי
5) יהודי ששם כיפה רק בבית כנסת
מה קורה במצב כזה שעלה להיות אחד מדברים אלו (בדיעבד) למרות שאסור?
תשובה:
שלום רב,
לגבי מחלל שבת: לכתחילה אין להעלותו לתורה, בטח לא משבעה הקרואים, עדיף להוסיף עלייה אחרי שביעי ולהעלותו שם, אולם בשעת הדחק כגון שהוא אבל או בר מצוה ניתן להעלות ואין חשש, ולא צריך להעלות אחר במקומו [אגב כאשר הוא מהשבעה הראשונים אין כל משמעות לכך שאתה מעלה עוד אנשים אחריו, כל הנידון הוא רק אם להעלותו לאחר שבעה קרואים]. ממילא אין לביישו חלילה ולגרום לכעס ושנאה.
אין לתת לו לשמש כשליח ציבור בשום אופן.
לגבי הוצאת ספר תורה יש להקל.
אדם שאינו יהודי, תהליכי גיור או שאביו יהודי, אין לתת לו שום כיבוד מהכיבודים הנ"ל.
מקורות:
בנוגע להעלות לתורה אדם שמחלל שבת בפרהסיה כבר הורה בעל האגרות משה (או”ח ח”ג סי’ כא – כב) שבמקרה שידוע שהוא כופר ועושה את מעשיו מתוך הכרה, איסור גמור הוא להעלותו לתורה ואין לענות אמן אחר ברכותיו. וכך נקט גם על שאר הכיבודים. אולם, אם ידוע שהוא מאמין במצוות אלא שהוא מחלל שבת לתיאבון, אף שיש להמנע מלכבדו באחד מכיבודי בית הכנסת, ניתן להקל בכך בשעת צורך גדול, כגון היארצייט וכיוצא בזה שיש חשש שאם לא יכבדוהו עלולים לבוא לידי מחלוקת.
