שאלה:
אני אשה גרושה, בעלי לא רצה שום חפץ מהבית, אמרתי לו שיקח את כלי הכסף שלו והוא אמר לי תמכרי אותם, מכרתי כל מה שלא בשימוש, לאחר מכן חמתי בקשה חזרה כלי שפעם נתנה לנו היות והיינו צריכים, (בהמשך הוא נשבר וחלק קטן אף אבד) והיא אומרת שהוא משהו בעל ערך סנטימנטלי ומשפחתי, והיא כועסת עלי. איך אני יכולה להשיב לה? והאם אני חייבת בבחינת גזל?
תשובה:
שלום רב ושנה טובה,
דבר ראשון: שומת חפצים בדיני ממונות, שמים את ערך הממוני ולא ערך משפחתי, ואם הזיק או גנב אדם לחברו חפץ בעל ערך משפחתי אין חיוב ממון על כך, אלא לפי השווי הנמכר בשוק. ולכן כל החיוב כאן אינו רק לפי ערך הנמכר בשוק.
דבר שני: במקרה אצלך לא הבנתי בשאלתך אם החפץ נשאר קיים לאחר הגירושין ומכרת לאחרים, או שנשבר בעוד הייתם נשואים. אם מכרת אחר הגירושין, הכסף שקיבלת תמורת הכלי שייך לחמותך. ואם נשבר בעוד הייתם נשואים הבעל נקרא שואל ולא את, ולכן חמותך אמורה לתבוע את הכלי מבנה – בעלך לשעבר.
גמר חתימה טובה
נפתלי בן חיים
מקורות:
בנתיבות המשפט סימן קמח מבואר ששומת כלים נעשים לפי הנמכר בשוק. וחלקו עליו החזו"א והקה"י יעקב ועוד פוסקים וסוברים שכלי שיש לו ערך לבעליו, אבל לא יוכל לקבל תמורה עבורו אם ימכור לאחרים, כגון בגד משומש, לא שמים לפי ערך הנמכר בשוק אלא לפי הערך שיש לבעליו. ושמעתי מהרב שפרן שליט"א שזהו דוקא חפץ משומש ששוה לבעליו ואין מכירה בשוק. אבל כלי בעל ערך משפחתי ורגשי ערך זה הוא דבר צדדי ולא חלק מהחפץ, ואין חובת תשלומין על ערך נסוג זה.
לגבי התביעה של חמותך על החפץ, אם מכרת את הכלי וקבלת תמורה, הרי התמורה שלה כיוןש החפץ שלה. אבל אם ההתקלקל בעוד שהייתם נשואים, הבעל נקרא שואל.
