שאלה:
שלום רב,
האם היה מותר בחג להדליק נר מנר כך שתשאר להבה להדליק ממנה נר של שבת?
מדובר בראש השנה החל ביום חמישי ובמצב בו אדם לא נערך מראש היטב ויש לו רק נרות הדולקים במשך 24 שעות, כך שהוא מדליק נר אחד לפני כניסת החג ביום רביעי, ואז בחמישי בלילה מדליק נר שממנו ידליק בשישי לפני כניסת השבת?
אני שואל מצד הדין שאין יום טוב מכין למשנהו וכו
תשובה:
שלום וברכה
כיון שבאותה שעה שהוא מדליק את הנר הוא אינו נצרך לו, אסור לעשות זאת ביום טוב.
יום נעים.
לכאורה כיוון שעשה עירוב תבשילין וההדלקה היא לצורך השבת כדי שיהיה לו אש שיוכל להדליק על ידה נרות שבת, מדוע זה אסור?
זה צורך שאינו ישיר ואינו מידי, וזה לא התירו.
השאלה נוגעת לבני חו"ל בחג סוכות הקרוב
עדיין לא זכיתי להבין. גם כשאני גולל ספר תורה מיום שני של ראש השנה לצורך השבת או מסדר את המיטה או שוטף כלים או מבשל מאכלים מוקדם בבוקר זה צורך לא ישיר ולא מיידי, אבל מאחר וצרכי שבת נעשים ביו”ט או שיש ׳הואיל׳ הדבר מותר (על ידי עירוב תבשילין) א”כ הדלקת הנר היא לצורך הדלקת נרות שבת ומדוע זה יהיה אסור? האם מי שזקוק להדליק גפרור מנר דלוק ומגפרור זה להדליק נר שעוה שבו הוא ידליק את נרות השבת (כי גפרור קטן לא יספיק לו) נאמר שזה יהיה אסור?
ראה ארץ צבי ח"ב סי' ל שדן בשאלתך ממש, מצד אחד כפי שכתבתי בשו"ע הרב קו"א סי' תצה כתב שמותר הבערת אש רק לצורך הישיר שהוא אוכל נפש, ולא כדי ליצור מכשירי אוכל נפש בלבד, ומצד שני מנהג העולם להדליק גפרור מאש קיימת וכו', והסביר, שכאשר זה כרוך בהוצאה יתירה זה נחשב כאי אפשר מערב יום טוב, ואף זה כתב רק ליישב את מנהג העולם. ולכן, כפי ההבנה הפשוטה יש להשתדל להמנע מהדבר הזה כיון שזו הבערה שלא לצורך אוכל נפש אלא כעין הכנה ליצור ממנה מכשירי אוכל נפש.
השאר תגובה