לפייס עני לפנים משורת הדין בכספי מעשרות

שאלה:

שלום,
רשמתי את בני למטפלת פרטית, וחודש לפני תחילת הלימודים ביטלתי את ההרשמה בעקבות עבודה חדשה שהצריכה לשלוח למעון.
המטפלת התקשרה ואמרה ש"בעלה אמר שמצד הדין אנחנו לא חייבים לשלם, אבל אם אנחנו רוצים לפצות אותם אז שנביא 200 ש"ח, אבל תעשו מה שאתם חושבים…." (בעלה אברך)
יש לי רושם שהיא קצת מקפידה, ואני רוצה לתת להם כסף, השאלה אם אני יכול לתת מכספי מעשרות?

תשובה:

שלום רב,

על עצם השאלה האם מותר לפצות עני מכספי מעשר, ברור שמותר, מאחר ואינו חייב לשלם לו.

במקרה שלכם יתכן והינכם חייבים מעיקר הדין לתת להם 200 ש"ח, אך יכולים לקזז נתינה זו ממעשרות.

שנה טובה, כתיבה וחתימה טובה

נפתלי בן חיים

מקורות:

בשו"ע (חו"מ סימן רמג ס"ב ובסמ"ע) מבואר שאם הבטיח מתנה מועטת לחברו אינו יכול לחזור בו משום "דברים יש בהם משום מחוסרי אמנה". אבל אם הבטיח לתת מתנה מרובה יכול לחזור בו, שהמקבל לא סמך דעתו על דבריו. אך אם הבטיח לעני לתת לו מתנה מרובה חייב הנותן לקיים דבריו משום נדר לצדקה, הגם שהמקבל לא סמך על דבריו. ועיין בקצות (סימן פא ס"ק ג. ורסד ס"ק ד) שכתב שהשוכר פועל עני חל חובת צדקה, ולכן גם במקרים שמותר לחזור משכירות הפועל במדה שהפועל עני אסור לחזור בו. ולכן במקרה שלכם שסיכמתם עם המטפלת עבור שנה, אם המטפלת ענייה – אשת אברך, חל חובת צדקה, אך ודאי שהם יכולים למחול על החיוב. וכשאמרו שאינכם חייבים אך ראוי לפצות ב200 ש"ח יתכן שיש כאן מחילה אבל לא גמורה, ולכן על 200 ש"ח לא חלה המחילה, ועדיין יש חובת צדקה. אך מאחר ונתינה זו הינה נדר לצדקה, מותר לקזז זאת ממעשרות, ככל נדר לצדקה שיכול לקזז ממעשרות.