שאלה:
בס"ד
שלום, האם מותר לומר בשבת לגוי ללכת להביא אבטיח, אע"פ שידוע שהוא הולך לקנות מהחנות?
ומה הדין אם אומר לו בפרוש "אסתדר איתך במוצ"ש"
ומה הדין כאשר הגוי מחזיר טובת הנאה, כך שאפילו לא מדברים על תשלום?
ומה הדין אם יש עירוב, או הגוי מעביר בין רשויות (דרבנן או דאורייתא)
אבקש הרב יצרף מקורות שאוכל לעיין בהן.
תודה.
תשובה:
שלום וברכה
יש בענין זה טעות ידועה: חשוב לדעת שבנושא של גוי בשבת יש שני איסורים שונים – יש איסור אמירה לגוי, שזאת ניתן לפתור בכל מיני אופנים [אמירה בדרך רמז שלא בציווי, כמו שבוע שעבר היה לנו אבטיח נהדר, כמה טוב היה אם שוב היה לנו אבטיח], ויש איסור נוסף של הנאה ממעשה שבת של גוי הנעשה לצורך יהודי, וזה כבר הרבה יותר בעייתי. כאשר גוי מביא דבר מחוץ לתחום, גם שלא לפי בקשת היהודי בכלל! אסור ליהנות מזה בשבת! ולכן אם גוי מדליק אור ליהודי אפילו בלי אמירה בכלל, אסור להשתמש לאורו. אבל אם הוא מכבה את האור שלא יפריע, זה מותר, כיון שכיבוי האור אינו הנאה אלא רק "סילוק מפריע".
הטעות הזו גורמת למכשול גדול מאוד בעיקר בחו"ל שגויים מצויים, והרבה אנשים חושבים שאת כל השבת אפשר לנהל עם הגוי…
ענין זה מבואר בהרחבה בהרבה דוגמאות בשו"ע ומשנה ברורה בסי' שכה.
מחילה אבל לא עניתם לשאלה??
בסימן שכג , ד מותר ע"י יהודי להביא מחנות בשבת מלבד שלא יזכיר דמי המקח …
ק"ו ע"י גוי יהיה מותר לא כן ?
אין קשר בין הדברים: בסי' שהזכרת מדובר על עצם הלקיחה מהחנות, אם יש בה משום איסור מקח וממכר בשבת, כאן אנחנו מדברים על כך שהגוי עובר בשביל היהודי באיסור הוצאה מרשות לרשות.
אכן, אז אם יש עירוב , מותר להגיד לגוי להביא מהחנות לדוגמא אבטיח , נכון?
ואם כן מה הדין של הגוי , אם הוא ישלם מכספו והיהודי ישלם לו אחרי השבת?
אכן כן, כפי התשובה שלנו שציינת.
שוב להבין , יש עירוב בעיר, ואני רוצה אבטיח בשבת :
א: האם לי מותר לרדת לחנות ולקחת אבטיח ולומר לבעל החנות אגיע מחר ונסכם?
האם יש הבדל בין אבטיח (שבעל החנות צריך לשקול) לבין מוצרים עם מחיר ידוע כמו בקבוק קולה?
ב: האם לומר לגוי ללכת להביא בשבת ( שיש עירוב) ולומר כך״ לך תביא לנו אבטיח מהחנות״ , והוא הולך ומשלם מעצמו ואני אתחשבן איתו במוצרי שבת ?
מותר רק בדבר שהוא במנין ולא בדבר שהוא במשקל, הדברים מפורשים בשלחן ערוך שציינת, עיין שם בהרחבה.
יכול להיות שנפלה טעות בתשובה (השאלה האחרונה עם א' וב'.). ("א: האם לי מותר לרדת לחנות ולקחת אבטיח ולומר לבעל החנות אגיע מחר ונסכם?"). נראה לי שהשואל התכוון שהוא זה שיקנה מהחנות (**יהודי**). הוא לא שאל על הגוי. להבנתי זה אסור ליהודי ביום שבת. הרמב"ם לא אמר שמסחר בשבת זה אחד מחילולי השבת החמורים?
כאן מדובר שהוא לוקח ואומר נדבר מחר בלי שום ענין של הזכרת מסחר או משקל.
שלום כבוד הרב
גם לנו היה מקרה השנה באומן, שנגמר לנו המים ביום שבת, ויש עירוב בעיר, ואי אפשר לשתות מים מהברזים מפאת הגיינה בשונה מהארץ, ולכן דנו את העניין מצד שבות דשבות במקום מצווה .. כיון שנגרם צער מבלי לשתות מים ולכן זה כשלעצמו הייתה ההנאה לנו , היות והיה גם חם.. ולכן ביקשנו שיביא לנו מים מבלי לדבר על כסף והוא הבין שמשלם לאחר החג.( בנוסף היו איתנו ילדים קטנים.. לכן היה עניין של חולה שאין בו סכנה).. האם ההלך שנקטנו היה ראוי ונכון?
כיון שאין שם רשות הרבים דאורייתא נהגתם כהלכה.
תודה רבה כבוד הרב.. אגב האם זו הוראת או רק בגלל שהייתה כאן שעת הדחק ואז שעת הדחק בדיעבד דמי..?
בגלל שזה שבות דשבות במקום צער.
כבוד הרב אם אפשר להוסיף על השאלה.. היו לנו שם בקבוקי קוקה קולה, אבל חלקנו לא שותים את זה .. האם היינו צריכים להתפשר וכן לשתות את זה , או שזה עדיין שייך לשבות דשבות במקום צער.. שאנחנו לא רוצים לשתות את המיץ הזה מבחינה בריאותית?
כבוד הרב בהמשך לעניין הנ"ל.. החבר'ה מהקבוצה רוצים לדעת.. בשביל להמנע מתקלות כאלה , האם אפשר לעשות המדובר בסימן רמד' ולהשכיר את הגוי בקבלנות ולקצוץ איתו דמים, וחומר לו שלפני השבת יבוא מעצמו ויבדוק אם חסר לנו מים שילך ויקנה לנו באופן עצמאי ולאחר השבת נתחשבן עימו.. וניתן לו שהות ביום שישי לקנות את המים, כך שאם הוא החליט לעשות על דעת עצמו , זה לפי דעתו בלבד, וכמובן שלא ננקוט שום מילה שאם לא הספקת בשישי תקנה בשבת.. האם זה פתרון נכון לכתחילה?
לכאורה היה כדאי להתפשר.
הפתרון הזה לא מועיל למלאכה הנעשית בבית של הישראל, משום מראית העין.
לעניין מראית העין.. בילקו"י החדש בשבת בס' רמד' , הרב כותב שהבעייתיות היא מצד שעחשדוהו שעובד בשכירות יומית , אבל אם מנהג המקום שעובדים בקבלנות , לא יחשדוהו שעובד בקבלנות ולכן אין בעיה של מראית העין. ובאומן ידוע שהגויים עובדים שם בקבלנות ולא שכירי יום , בין לתושבי המקום ובין לתושבי א"י שמתארחים באופן קבוע בחגים. ולכן נראה מראית העין מצד החשד של שכיר יום נראה שבטל.. מה דעת כבוד הרב לפי הנתון הזה?
סוג העבודה הזה נהוג בקבלנות? מסופקני מאוד.
כן.. בעיקר לבתי ההסעדה הגדולים שמאכלסים מאות אנשים וכן אלפי אנשים ועד לבתים קטנים של סעודות של עשרים אנשים.. לא משלמים להם לפי שעה .. אלא בקבלנות.. ( ביחס לארץ זה לא משכורת גבוהה ולהם זה ממש גבוה.. אז לא משנה להם אם הם עובדים אקסטרא)..?
אם כך יש להקל .
תודה רבה כבוד הרב על הסבלנות והחידוד בהלכה.. ( אם יש לרב עוד פתרון למקרה שנקלענו אליו, נשמח לשמוע עוד.. אם זה עוזר יש עוד נתון במקרה שלנו ..שהגוי גר ממש ממולנו באותו מתחם דלת מול דלת..)
הפתרון מכאן ולהבא הוא מאוד פשוט, יש לערוך רשימה מדוקדקת לפני שנוסעים לכל מה שתזדקקו שם, וכך לפני שבת עוברים סעיף אחרי סעיף ובודקים אם הוא מאורגן.
השאר תגובה