שאלה:
האם מותר לבני זוג גרושים ללון באותו בית לילה אחד בלבד, בשעה שאף ילדיהם הבגירים ישנים באותו בית?
תשובה:
שלום רב,
לדעת הרמב"ם והבית יוסף אסור. לדעת הרמ"א לכאורה אין איסור בכך. וראה במקורות. אולם אם הגרושים מותרים לחזור זה לזה (האישה לא נישאה שנית או הבעל לשעבר אינו כהן) גם לדעת הרמ"א יתכן שיש להחמיר.
מקורות:
איסור מגורים בבית אחד או בחצר אחד או בשכונה אחת, כל דבר לפי שיטתו לעניינו נמצא בסוגיה בכתובות כז, ובשו"ע אבה"ע סי' קיט.
שיטת הרמב”ם, שכל הסוגיה עוסקת גם בגרוש וגרושה שעדיין לא נישאה (כלומר, שאינה אסורה לחזור אליו באיסור דאורייתא) וגם כמובן במקום שהיא אסורה לחזור אליו (כגון כשהוא כהן או שהיא כבר נישאה לאחר). ולכן, אפילו אם יש שומר, אסור להם הן לגור בחצר אחת כפי שעולה מהסוגיה של בסיפור של זכריה בן הקצב.
ולדעת שאר הראשונים הסוגיה עוסקת במקרה שיש להם איסור לחזור, וממילא אז גם לא יועיל שומר (כפי שרואים מזכריה בן הקצב עיי”ש). אבל בסתם גרוש וגרושה שמעיקר הדין היה מותר להם לחזור. מעיקר הדין אין איסור מגורים בחצר אחד. ובודאי לא באופן שיש שומר. ראה כאן בהרחבה. והשו"ע פסק כהרמב"ם כך שלדעת הספרדים צריכים להחמיר גם בגרוש וגרושה רגילים. ולדעת האשכנזים מן הסתם הם יכולים לנהוג כדעת הראשונים.
לגבי מגורים בבית אחד באופן אקראי. לכאורה ניתן לדמות לדין שהובא בב"י ברמ"א שם בשם התרומת הדשן סי׳ רמ״ג אודות ראובן שגירש אשתו ונשאה שמעון והיו גרים בעיר קטנה שאין יהודים זולתם ובתיהם רחוקים זה מזה, והרבה פעמים נכנס ראובן לבית שמעון ושוהה שם שעה אחת או שתים ופסק התרומת הדשן שאין איסור בכך. וכך הביאו הרמ"א. כלומר, באופן אקראי מותר. אולם הבית יוסף חולק על התרומת הדשן, ואמנם כתב שם בגט פשוט ס"ק נב שדברי הב"י אמורים רק על שעה או שעתיים אבל באופן אקראי פחות מזה מותר. אולם בסיטואציה הנוכחית לכאורה לדעת הרמב"ם והב"י ודאי שאסור. בפרט שבגמרא הביאו שם דוגמא נוספת: שאסור להם לבוא ביחד לדון בבית הדין שזה ודאי אקראי וגם יש שם אנשים נוספים, ובכל זאת אסור.
לכן, לדעת הרמב"ם והב"י ודאי אסור. אולם לדעת הרמ"א נכון שהתרומת הדשן מדבר באופן של שעה שעתיים ולא שישנים ביחד בבית אחד, אולם מעיקר הדין ההרחקות שנאמרו בגרוש וגרושה לדעת הראשונים לא נאמרו על גרוש וגרושה שמותרים לחזור זה לזה.
