שאלה:
כתוב בגמרא שאחד שנודר שלא ישן שלשה ימים, לא הוי נדר, כיון שאדם לא מסוגל להיות ער שלשה ימים רצוף.
מה קורה אם אחד מכיר בעצמו שהוא לא יכול להיות ער יום אחד, דהיינו עשרים וארבע שעות, והוא נדר להיות ער יום אחד, האם הוי נדר או לא, האם הולכים אחרי רוב בני אדם, שהם מסוגלים להיות ערים יום אחד, או כל אחד הולך בנדר לפי תכונותיו
תודה
תשובה:
שלום וברכה
ברור שהכל נקבע לפי טבעו של כל אחד שכן בפועל הנדר לא יוכל להתקיים, אבל נראה שהמציאות שאתה מתאר אינה נכונה כלל, לא מדובר על אדם שיושב נינוח על מיטתו… אם היו נאצים לפניו עם רובה והיו מאיימים שאם הוא נרדם לרגע ואינו עובד הוא מקבל יריה בראש, היה נרדם?? כנראה שלא היה נרדם, אם כן יש לנדר מקום לחול… לא כל מה שאנחנו חושבים שאנחנו לא מסוגלים המציאות אכן כך, והוא מוסר גדול לפני הימים הנוראים….
תודה
נראה שכל הנודר נודר על דרך העולם, ולכן הנודר לא לישון אינו נודר על דעת כן שהוא ישכור משהו שיעמוד עליו עם רובה ולא יתן לו לישון, או שמשהו ישפוך עליו מי קרח כל כמה דקות שהוא לא ירדם, וכיון שבדרך הטבע הוא נרדם תוך 24 שעות, ואין בכוחותיו להיות ער לא הוי נדר
אני רק דיברתי בדרך הפלגה, להסביר שהאמירה כביכול אי אפשר שלא להרדם היא לא נכונה, אם מתאמצים אפשר, וממילא הנדר חל.
אני למשל לא יכול להיות ער יותר מ-24 שעות, כשעובר 14-16 שעות אני נרדם בישיבה בעמידה בכל מצב, העיניים נסגרות מעצמם בלא שליטה, ואם אני כך, כנראה יש עוד אנשים בעולם כך. וברור שיש אנשים שיכולים להיות ערים 24 שעות, אבל יומיים הם לא מסוגלים. חז"ל קבעו ששלשה ימים אף אחד לא יכול להחזיק מעמד, ולכן הנודר לא לישן שלשה ימים מכים אותו ויכול לישן מיד, אבל בפחות משלשה ימים, המכיר את טבעו שהוא לא יכול להיות ער למשל יותר משלשים שעות, עד שלשים שעות נדרו נדר, ויותר מכאן אין נדרו נדר, כן נראה לי.
ויש עוד נפקא מינה בדין זה. אדם מעשן שמנסה להפסיק והוא לא מצליח, עובר כמה שעות או כמה ימים, והוא לא מסוגל להתאפק, והוא החליט לנדור נדר, וכך הנדר ישמור אותו שהוא לא יעשן, עבר כמה ימים, והוא לא היה מסוגל להתאפק, נראה שאם הוא רואה שלפי טבעו הוא לא מסוגל להתאפק נדרו לא נדר. מעשים בכל יום שיש הרבה אנשים שעוברים טיפולים לעישון בגלל שהם לא מסוגלים להתאפק, יש טיפולים שעוזרים להם ונותנים להם כח, או נותנים להם רצון חזק, וכך הם מצליחים להתאפק. ובלא טיפולים אלו הם לא מצליחים, אין להם מספיק רצון חזק, או כל מיני סיבות, שכרגע בשעת הנדר האדם היה במצב שהוא לא יכול לעמוד בנדרו ולכן הנדר לא חל. ואם תאמר מה זאת אומרת שהוא לא יכול להתאפק הרי אם מתאמצים אפשר ואם מקבלים החלטה לא לעשן בשום פנים, לא מעשנים, המציאות היא לא כך, משום מה חסר בכח הרצון לאנשים אלו, וגם יתכן שאם הוא היה יודע בידיעה ברורה איזה עונש הוא יקבל על זה שהוא עובר על נדרו, הוא היה מפסיק, אבל גם ידיעה זה והרגשה זו חסירה לו, ולכן במצבו הנכחי לפי טבעו הוא אנוס, ונדרו לא הוי נדר, כן נראה לי
זה נכון, אבל המושג לא מסוגל הוא לא תמיד מדוייק וכיון שמדובר בחשש דאורייתא יש לעשות התרת נדרים.
זה דוגמא למה שאמרתי. מה זה לא מסוגל??? אם יקבל התקף לב והרופא יגיד לו שעוד סיגריה אחת והוא גמור, גם לא יהיה מסוגל??? אנחנו רגילים להפריז ולפנק את עצמנו וכל קושי נקרא "לא מסוגל"… אם אדם יבין שנדר זה כמו שבת, אז כמו שבשת הוא לא מעלה על דעתו לעשן, כך גם אם הנדר.
תודה על התשובות
נכון המושג לא מסוגל הוא מושג רחב, לא פשוט לומר אני לא מסוגל.
אני מכיר באופן אישי אדם מעשן שקבל התקף לב, ואסרו עליו לעשן, מחשש שיקבל עוד הפעם התקף לב, והוא לא הצליח להתאפק ועישן. והוא התחיל להרגיש את הלב ועמד לפני התקפה נוספת, והפסיק מיד, כך הוא ספר לי.
חבר שלי אמר לי שיש פתגם ברוסית שאומר, "הכל אדם מסוגל חוץ מללבוש את המכנסיים דרך הראש", זה נכון שאדם מסוגל כל דבר, אבל ואבל ושוב אבל, רוב האנשים צריכים לקבל את המכה בחיים, איזה מאורע או איזה מצב, שיעורר אצלו את המסוגל שבו.
ספר לי אדם שמן, שהוא לא מסוגל להפסיק לאכול דברים מסויימים שמזיקים לו, הוא שמן, והרופאים אמרו לו שהוא בסיכון גבוה לסכרת, ללב, ועוד. הוא בכה ואמר, אני לא מסוגל, אני רואה אוכל, והידיים שלי נמשכות לאוכל. אמרתי לו אתה צריך איש מקצוע שיעורר בך את המסוגל שבך, וכו'.
אין לי מה להוסיף עוד על הדברים הפשוטים שכתבתי.
השאר תגובה