שאלה:
ביום היאהרצייט לאמא (לא הראשון) האם מותר לשמח בריקודים שאחרי שבע ברכות לנכד — (השבע ברכות עצמם יגמרו לפני השקיע ורק הריקודים ימשיכו בתוך יום השנה
תשובה:
שלום רב,
כלומר, הריקודים יהיו בליל היארצייט. ראה ברמ"א סי' שצא: "יש אומרים דאסור לאכול בסעודה בלילה שביום המחרת מת אביו או אמו". וראה עוד בסוף סי' תב. אמנם יש מחלוקת האם כל דיני האבלות נוהגים ביום זה או רק השתתפות בסעודה שהיא שעודה של שמחה (ראה שם בפתחי תשובה סי' שצא סק"ח ומן הסתם זה כולל סעודת שבע ברכות שיש בהם ריקודים).
אולם כיון והאבלים כאן הם אביו או אמו של החתן, שנוכחותם חשובה ותחסר בשמחה, נהגו להקל אפילו בתוך שנת האבל עצמה להשתתף בשמחה, על פי הוראתו הידועה של המהרשד"ם [באופן זה נהגו שישמשו גם כמלצרים כידוע] כך שודאי ניתן להקל בזה לענין יום השנה שאינו אלא מנהג בעלמא. שאר האבלים לא ירקדו.
תודה לתשובה. לשם בירור אני סבא של החתן והחתן מאוד רוצה בהשתתפותי. זאת יאהרצייט ה18 לאמא שלי. אני שואל על ריקודים שיתקיימו כסיום לשבע ברכות האחרון שאז כבר יהיה לילה ולכן בתוך יום אזכרה
השאר תגובה