שהחיינו בתקיעת שופר ביום השני

רבני בית ההוראה
י"ח אלול ה'תשע"ז

שאלה:

שלום רבנים רציתי לדעת מה ההבדל שעל שופר מברכים שהחינו רק ביום הראשון ואילו בקידוש אם אין פרי לברך שהחינו יכול בכול זאת לברך שהחינו גם ביום השני של ראש השנה? תודה רבה

תשובה:

שלום וברכה

בס’ הלכות חג בחג עמ’ קא מבאר בדעת המשנה ברורה בסי’ תר ס”ק ז, שכיון שהיום אנחנו בקיאים בקביעא דירחא ויודעים שהיום הראשון הוא ראש השנה מן התורה, לכן, לענין קביעת היום טוב היום השני הוא חיוב גמור מדרבנן ויש לברך שהחיינו, ואילו לענין מצות התקיעות לא חייבו חכמים אלא משום ספיקא דיומא, וכיון שכבר יצא בתקיעות של אתמול אינו מברך. אמנם דבריו לא ברורים לי, שהרי מן הסתם אין הבדל לענין זה בין קביעות היום למצות התקיעות, והכל חיוב דרבנן כמצוה חדשה. מה שכתב המשנה ברורה הוא להסביר להיפך, את דעת הרמ”א שהורה כן לברך עיי”ש.

ולפי פשטות הדברים נראה לומר, שלגבי עצם היום שקדושתו חדשה יש לברך שהחיינו, אבל מצות שופר, כיון שאנחנו בקיאים, כבר קיימנו אותה אתמול, ודינה כמו לולב ביום שני של סוכות.

4 תגובות

    אליהו:

    מה הכונה שבמצוות תקיעת שופר אנחנו בקיאים ולכן לא מברכים? תודה רבה

    רבני בית ההוראה:

    אנחנו היום בקיאים ויודעים מתי א’ בתשרי, ולכן אף שהיום טוב הוא תקנת חכמים, אין צד שבתקיעת שופר זו אנחנו יוצאים ידי חובת המצוה מהתורה, מצוה זו נתקיימה באופן ודאי אתמול, ולכן לא מברכים שהחיינו על תקיעה זו.

    בתיה:

    תודה רבה! אז מנין שלגבי עצם היום זה קדושה חדשה הרי זה יומא אריכתא?

    רבני בית ההוראה:

    יומא אריכתא הוא הגדרה במהות הקדושה, אבל ודאי זה חיוב חדש ומדרבנן כמו שהסברנו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *