שאלה:
שלום לרבנים 1 רציתי לדעת הבדל בין נדר לשבועה? 2 אומרים בהתרת נדרים אם נשכח לתנאי מודעא הזאת ונידור מהיום עוד מעתה אנחנו מתחרטים עליהם מעיקרא וכו הרי הגמרא אומרת שאם בשעת הנדר נזכר בהתרה של ר"ה לא הועיל? 3למה פחות נהוג היום לעשות ברכת המזון עם הכוס? 4על מה סומכים אותו מנהג {גרבא שמתפלל השץ את תפילת הלחש שלו בקול וכי אין בזה בעיה של קטני אמנה שאסור בקול להיתפלל {ולא דומה לסימן קכד סק"ה ששם על ידי הדחק}? תודה רבה על הסבלנות!
תשובה:
שלום וברכה
ההבדל העקרוני בין נדר לשבועה, הוא שבשבועה אדם מקבל התחייבות: "הרי עלי להביא קרבן עולה", "אני נשבע שלא אלך למקום פלוני", ואילו בנדר אדם אוסר על עצמו חפץ: "הרי בהמה זו מוקדשת לעולה", "כיכר זו אסורה עלי באכילה" – האיסור חל על החפץ.
אכן לדעת רוב הפוסקים המודעה מועילה רק באופן שבשעת אמירת הנדר אינו זוכר את המודעה.
ראה שו”ע סי’ קפב סעי’ א ומשנה ברורה שם ס”ק ד, שיחיד המברך לדעת רוב הפוסקים אין ענין של כוס, וגם בזימון הוא לא חיוב גמור אלא למצוה מן המובחר.
אינני מכיר מנהג זה של תפילה בקול. כנראה עשו כך בשביל אלו שלא יודעים להתפלל, אבל בשביל זה תיקנו חזרת הש"ץ.
