שאלה:
אני מנהל מוסד צדקה גדול בארץ הקודש, נדר לי עשיר גדול בחו"ל סכום של כמעט 100 א' דולר מכיוון שהוא היה כחודשיים לפני משפט קשה שבו ע"פ השכל וע"פ עו"ד הוא היה צריך לשבת בכלא הפדארלי למשך כ-15 שנה, הבן אדם החזיק קשר במשך יום יומי וביקש תפילות וכו', וכעת אחרי שזכה במשפט בדרך מופלאה ביותר ונותר ללא שום דבר אלא רק רישום פלילי הוא טוען שהבטחתו היתה אך ורק אם ייצא בלא כלום האם יש לכזה נושא מקור באיזה שהוא מקום למיטב הבנתי, הנודר בעת צרה אין פותחין לו השאלה היא אם אני יוכל לקבל מקורות לגבי נושא זה
תשובה
שולחן ערוך יורה דעה הלכות נדרים סימן ריח סעיף א
כל הנודר, או נשבע, רואין דברים שבגללן נשבע או נדר, ולומדים מהם לאיזה נתכוון. והולכין אחר הענין, ולא אחר משמעות דבור. וברמ"א מוסיף וכל זה דוקא בנודר בינו לבין עצמו, אבל בנודר לחבירו, כל שלשון הנדר כולל הולכין אחריו, אם לא באומדנא דמוכח.[1]
ועל כן תלוי בלשון שהבטיח ובאופן שאמר הנודר שאמר הנודר, וכן אם נדר בלשון בינו לבין עצמו או שהתחייבות לאחרים.[2]
[1] שו"ע יו"ד סימן ריח' סעיף א'
[2] ועיין פתחי תשובה ס"ק ב' תשובת חוט השני סימן צ' שכתב באחד שנדר ליתן מעשר שני מהריוח שיהיה לו משך חצי שנה זו והיה לו מלוה ישנה ונפדה תוך חצי שנה זו א"צ ליתן ממנה דהולכין אחר כוונתו.
הרבנים המשיבים: אברהם בוטרמן גבריאל לומברגד ואשר דזיטרובסקי
