לתרומות לחץ כאן

פאה נכרית

שאלה:

שלום לרבנים מה הסברא שמותר פאה לאשה הרי זה באמת ניראה כאילו היא רוקה וזה ממד יפה ולפעמים יותר יפה מהשיער הרגיל האם יש פוסקים ספרגים שמתירים שמעתי שרק חכם בן ציון אבא שאול התיר אבל הרב מוצפי אמר ששאל אותו כמה פעמים ואסר וכן העיד תלמידו המובהק אב בידין של ירושלים? תודה רבה

תשובה:

ראה כאן ובתגובות בהרחבה רבה בענין זה את כל הבלגן, ואם אתה רוצה להצטרף, בקשה…

הצטרף לדיון

2 תגובות

  1. הגאון רבי בן ציון אבא שאול זצ"ל, ראש ישיבת פורת יוסף, מגדולי הפוסקים בדורנו, בשו"ת "אור לציון" (חלק א' סי' י"א וחלק ב' פרק מ"ה הלכה ט"ז), פסק להתיר פאה נכרית, ותלמידיו ובנו שליט"א מעידים שדעתו היתה אף להעדיף פאה על מטפחת.

    להלן תמצית דבריו בחלק א':

    "מרן בשו"ע (סי' ע"ה סעיף ב') כתב וזה לשונו, "שיער של אשה שדרכה לכסותו אסור לקרות (קריאת שמע) כנגדו, אבל בתולות שדרכן לילך פרועות הראש מותר". וכתב ע"ז הרמ"א בהג"ה שם, "וכל שכן שיער נכרית (דמותר) אפי' דרכה לכסות. הגהות אלפסי החדשים". ע"כ. וכ"כ גם בדרכי משה… ומקורו מדברי שלטי הגבורים… ומשמע מדברי הרמ"א שמתיר לצאת בפאה נכרית אפי' לרשות הרבים במקום שרגילות בכך, וכ"כ הפרי מגדים (אשל אברהם אות ה') בדעת המגן אברהם (שם ס"ק ה), שביאר דברי הרמ"א הנ"ל… והנה הגאון באר שבע (סי' י"ח) האריך לדחות דברי הש"ג מההלכה… ונראה לענ"ד ליישב בס"ד דברי הרמ"א… דהוא ז"ל לומד מדברי שלטי הגבורים דיוצאת לרשות הרבים בפאה נכרית לא חשיב פרועת ראש מהתורה, אבל לענין דת יהודית לא למד ממנו, אלא סמך על שיטתו ושיטת הרמב"ם ומרן בזה, שהדבר תלוי במנהג המקומות, וא"כ כיון שנהגו לילך כך גם ברשות הרבים, שוב לית בה אפי' דת יהודית".

    להלן דבריו בחלק ב':

    "ראה בספר אור לציון תשובות חלק א' או"ח סי' י"א, במה שנתבאר שם ליישב דברי הרמ"א שכתב שמותר לקרות ק"ש כנגד אשה הלובשת פאה נכרית, ושמותר לה לצאת כך לשוק במקום שרגילות בכך, ונתבאר שם שכן היא גם דעת הרמב"ם ומרן השו"ע".

    קטע זה הוא מקונטרס אחרון, וע"ז כתב הגר"א אבא שאול שליט"א בהקדמה לשו"ת אור לציון ח"ב: "הוספנו בסוף הספר קונטרס אחרון, ובו פסקי הלכות בקצרה ממרן המחבר שליט"א, אשר בהם נאספו בעיקר עניינים השנויים במחלוקת בין האחרונים, או שאינם מבוארים בדבריהם, ולבקשתם של רבים לידע את הכרעת מרן בהלכות אלו, ובהם כמאתיים פסקי הלכות. וזאת למודעי שמרן המחבר שליט"א עבר על כל פסקי ההלכות בחיבור זה, וכן על המקורות והביאורים, והגיה ותיקן והשמיט כפי ראות עיניו". עכ"ל.

    וכן כתב הרה"ג רבי ציון עמר שליט"א, עורך ספרי "אור לציון", בספר תפארת ציון (עמ' שצ"ג): "דרך עבודתנו היתה לאסוף את פסקי ההלכות של רבנו… ולהגישן לפני הרב, והיה מעביר שבט ביקורתו מה לקרב ומה לרחק… פעמים שפסק דין אחד… שונה ממה שפסק מקודם, והייתי מקריא לו את שתי הוראותיו, ומה שראה לנכון שתהיה משנה אחרונה, כן פסק, ואמר שכך יכתב בספר. ופעמים שהיה אומר לי, לא הבינו אותי טוב, ולא לכך נתכוונתי. פעם אמר לי בשיעור בשבת, מחצית מהשומעים יאמרו שאמרתי מותר ומחצית יאמרו שאמרתי אסור…

    ופעמים שהייתי מגיע אליו והיה אומר לי: 'אני רוצה שתכתוב בענין פלוני כך וכך, שאף שבשיעור פסקתי כן, שוב ראיתי שראוי יותר לפסוק כך'… כמה שמח רבנו כשיצא ספר או לציון חלק ב' לאור עולם, ואמר: 'הנה יש אומרים בשמי כך ויש אומרים כך, עכשיו יש ספר, וכבר יודעים בדיוק את דעתי המוחלטת!' ופעם טען תלמיד בפני רבנו: 'אבל אני שמעתי להדיא בשיעור שכבודו אמר אחרת ממה שכתוב בספר?' ורבנו ענה בחיוך: 'כשהייתי מוסר שיעור הייתי זוכה להגדיל תורה, כפי מספר השומעים, זה אומר חכם בן ציון אמר כך וזה אומר כך, אבל בספר אמנם מיעטתי תורה, שכן אמרתי רק תורה אחת, אבל היא לפחות תורה שלי!'…

    דבר הנוגע לכמה תשובות בספר, שוותיקי התלמידים זוכרים ששמעו מפיו הוראות הפוכות. הן עוד בחיי רבינו אירע לא אחת שהיה חוזר בו מהוראות שהורה בשנים עברו, וזאת מכמה סיבות; מפני שינוי הנעשה במציאות, או מפני שמצא ראיה לסתור, ועוד טעמים נוספים. וכשבאו לפניו בסידור ההוראות שאלו העורך: 'בשנה פלונית אמר הרב כך, ושנה פלונית אמר הרב כך, מה ההכרעה הסופית? והיה רבנו משמיע את משנתו האחרונה". עכ"ל.

    ועוד הביא הנ"ל בשם מקורבו, על תשובה שהושמטה מהספר "אור לציון", ואמר על זה הגרב"צ: "אין לי כח למלחמות, את דעתי רמזתי בספר, מי שהבין הבין, ולא הרבה הבינו". עכ"ל. ועוד העיד הגאון רבי שלמה זעפרני שליט"א בהקדמת ספרו "עטרת שלמה": "היתה לנו קביעות באותן שנים לשבת לפני רבנו, ואני הייתי קורא לפניו את הפסקים, ואחר כך היינו דנים בהם. לבסוף היה ידיד נפשי הגר"מ פטרובר שליט"א כותב מפיו את התיקונים וההשלמות, וכידוע דרכו של מרן זצ"ל היתה שתמיד אהב לחיות את דברי התורה כאילו זה עתה נתחדשו, וברצונו בונה ומוסיף נדבך על נדבך, ופעמים סותר ומשמיט דברים שבחן בדעת קודש להסירם מטעמים הכמוסים עמו, ופעמים חידש כנשר נעוריו וראה לדרוך בדרך חדשה, ואנו יושבים לפניו מתפעלים ומשתאים על המראה הגדול הזה, כיצד שולט בכל ענין ונושא והכל שגור בפיו על לוח לבו, ולא נצרך לשהות זמן ומאמץ לדלות את הדברים, אלא הכל ערוך ומסודר ובהיר ונהיר כשמלה חדשה, ונהירות לו הדעות האחרות שהזכרנו לפניו, אך על משמרתו עמד והחזיק בשיטתו". עכ"ל.

    ולמרות שדעתו של הרב זצ"ל ידועה, ודבריו ברורים להתיר, יש המערערים על כך, ועל כן ראיתי להעתיק מה שכתב בקונטרס "כיסוי ראש לאשה" (נדפס בשנת תשס"ח) להרב דוד קורן שליט"א, וזה לשונו: "יש מהעולם שרצו לטעון שה"אור לציון" רק הליץ בעד המנהג אבל למעשה לא התיר, ולכן שאלתי את בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א האם נכון הדבר, וענה לי בזה הלשון, באופן כללי סבר אבי שמטפחת עדיפה, אבל כיון שיש נשים שיוצאות להן שערות מהמטפחת, העדיף אבי את הפאה והנהיג בביתו ללבוש פאה נכרית, שזה כיסוי יותר טוב, וכך הורה לנשים אחרות. אבל ודאי אם יש אשה שמכסה כראוי במטפחת, זה עדיף". עכ"ל.

    ואכן בשיחה עם מר בריה דרבינא, הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א, ראש ישיבת "אור לציון" ורבה של שכונת מטרסדורף בירושלים, הוא אמר כי כך הם הדברים, ממש כמו שכתב בקונטרס הנ"ל. וגם אישר את השמועה ששמעתי מאחד מגדולי הדיינים, כי יש עמו מכתב ארוך מאביו הגאון זצ"ל בענין זה, ובו הוא כותב בפירוש כי יש עדיפות לפאה על מטפחת מפני שמצוי בה גילוי שערות, ואין הוא סובר כדעת המתירים גילוי אצבע אחת או שתי אצבעות וכו'. אך לא רצה למסור את המכתב ולהדפיסו, כי מיאן להיכנס למחלוקת זו.

    ורמז למכתב זה ניתן לראות בספר "תפארת ציון" הנ"ל, ושם כתב בזה הלשון: "והיתה לו (לגרב"צ אבא שאול זצ"ל) חכמה בפסק, לצאת מתוך בעיות סבוכות, ואכמ"ל. והיו הוראות שהיה עונה בחכמה, עד שיש שלא היו יורדים לסוף דעתו. וכגון בענין פאה נכרית… היה מסתיר פסקים מסויימים מחמת השלום. פעם אמר לי לערוך מפיו תשובה ארוכה ומנומקת בענין מסויים, ולהסתירה שלא תתפרסם אלא לאחר אריכות ימים ושנים".

    וכמו כן הובאה עדות בירחון "אור תורה" קובץ כ"א, על דעתו של הגרב"צ אבא שאול בענין פאה נכרית, וכך כתב שם הר"ר מרדכי כליפא מבת ים: "בדידי הוה עובדא, שנפגשתי עם הגאון שליט"א [זצ"ל] בחתונה, ביום ג' אלול תשמ"ז, ואמר לי בזה הלשון: "אני מתיר פאה נכרית". עכ"ל. וזכורני שהרבנית הלכה בפאה נכרית ללא כיסוי אחר". עכ"ל.

    והרב ברוך שרגא שליט"א, מתלמידי הגאון רבי בן ציון אבא שאול, כתב בהסכמה לאחד הספרים ששמע מפי הגרב"צ שיש לדעתו כמה דרגות בכיסוי הראש: א. כיסוי ועליו מטפחת ועליה שאל, דהיינו שלושה כיסויים. ב. כיסוי ועליו מטפחת, באופן שלא יוצאת מכיסוי הראש אפי' שערה אחת, דהיינו שני כיסויים. ג. פאה עם כובע. ד. פאה גלויה. ה. מטפחת, שיוצאות ממנה כמה שערות החוצה, וזהו הכיסוי הגרוע שבכולם. עכ"ל.

    ודברי תלמידו זה מתאימים עם דברי בנו הגאון רבי אליהו אבא שאול שליט"א לעיל, כי המטפחת הנפוצה כיום היא מהסוג החמישי הגרוע ביותר, ופוק חזי מאי עמא דבר, ועל זה כיוון הגרב"צ אבא שאול זצ"ל באמרו שהפאה עדיפה ממנה מאחר שמכסה את הראש לגמרי, למרות שמלכתחילה ודאי היה עדיף שתכסה את הראש כראוי במטפחת. ולכן הורה למעשה ללכת דוקא עם פאה. ובענין הכובע על הפאה קמו עוררין (ראה כאן בפרק ט'), ועכ"פ לפי המציאות היום בודאי עדיפה הפאה ממטפחת לשיטת הגרב"צ זצ"ל.

    וכן כתב מרן הגאון רבי שלום משאש זצ"ל, בשו"ת שמש ומגן (חלק ב'): "והיום ראיתי שגם הגאון רבי בן ציון אבא שאול שליט"א בספרו אור לציון (חלק או"ח סי' י"א) מתיר לכל הנשים לצאת בפאה נכרית לרה"ר. והליץ בעד ש"ג ורמ"א. ודבריו ברורים שם להתיר, ולא כמו שפירשו בהם איזה תלמידים שלא הבינו דבריו".

  2. ומה שטען המגיב שהפאה יותר יפה משיער הרגיל, הרי לא מצינו איסור לרווקה להתייפות בפאה, ולא מצינו שהפוסקים אסרו בגד מחמת שהוא "יותר יפה" מבגדים אחרים.

    ומה שטען שנראית כרווקה, הרי לא מובא בשום מקום בראשונים ובחז"ל שצריך "היכר שהיא נשואה" (ולשון חז"ל היא "מכאן לבנות ישראל"), ואפילו הגר"ע יוסף שהחמיר יותר מכולם בענין פאה, הודה (ביבי"א ה, ה) שאין הצדק עם דברי ספר "מקרי דרדקי" שניסה לאסור פאה מטעם שנשואה דומה לפנויה, כי אין נפק"מ ביניהם, וזה לשונו: "ועוד שאפילו לדבריו אין בזה אלא גזירה מדרבנן, שמא יבאו לידי קריבה באשה נשואה בחשבם שהיא פנויה, וברור שאחר התלמוד אין לנו לגזור גזירות מדעתינו… ומכ"ש שבזמן הזה כל הפנויות הן בחזקת נדות, שאינן טובלות אלא סמוך לחופתן, ומשום גדר וסייג נהגו כן, וכמ"ש בשו"ת הריב"ש (סי' תכה). וע"ע באה"ע (סי' כו). נמצא שגם בפנויות יש איסור לאו דקריבה דג"ע, ואיסור כרת בביאה. ומה לי איסור כרת או איסור סקילה".

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל