לתרומות לחץ כאן

האם דיירי בנין יכולים לאסור על אדם מסוים שלא לעבור במעבר של הבנין.

שאלה:

א. אם יש דרך קיצור בחצר של בניין, והדיירים לא מקפידים וכולם עוברים שם, האם יכולים כל השכנים לאסור על אדם ספציצי לעבור שם [השיקול: שהאיום הזה יניא אותו או ישכנע אותו לאיזה עניין]?

ב. האם דייר יחיד משותפי הרכוש המשותף הנ"ל יכול לאסור כנ"ל [על אדם חיצוני שלא שייך לבניין]?

תודה רבה

תשובה

מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו, ועל כן מעבר שאנשים רגלים לעבור בו זכו הציבור בזכות לעבור במקום זה ואין לבעלי הבנין זכות לבטל זכותם ולעכב שלא יעברו בקיצור דרך זו ואין בכוח כל הדיירים וקל וחומר בידי דייר יחיד למנוע מאדם מסוים מלעבור במעבר זה. [1]

אומנם היינו שנתנו הדיירים רשות לבני רשות הרבים לעבור שם. ועברו הרבים כדין נקנה להם הדרך על ידי הילוך, אומנם אם נתנו הדיירים את הזכות לרבים ללכת שם לזמן מסוים או מסיבה מסוימת, רשאים לסגור את דרך הרבים. [2]

ובאם רוב הדיירים מרשים לכולם לעבור אין בכוח דייר יחיד שלא להרשות לאדם מסוים לעבור במעבר, כמו שלכל דייר יש זכות לתת רשות לאנשים לבוא לביתו כמו כן רשאי לתת רשות לעבור בדרך שעומד לשימוש הרבים.

 

[1] ב"ק דף כח' א' . ב"ב דף יב' א' . שו"ע סימן שעז' סעיף א'

[2] הגאון ר' יוסף שלום אלישיב שליט"א בספרו קובץ תשובות ח"א סי' רח

השאלה אם מותר לגדור את השטח שהחזיקו בו רבים לעבור בו.

הנה הלכה זו מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו לא נאמרה אלא באופן שהם החזיקו ברשות, כמבואר בחו"מ סי' שע"ג, ובביאור הגר"א שם הביא מ"ש הר"ש באהלות, "דוקא בנתייאשו הבעלים מהשדה ואחזוקי כדין אז אסור לקלקלו". ועי' בחידושי הרשב"א ב"ב דף ק' "אבל בדרב יהודה דאמר מיצר שהחזיקו רבים אסור לקלקלו, לא מיבעי' לי', דכיון דהבעלים מדעת עצמן נתנו להילוך של רבים ה"ה כשביל של כרמים דמודו רבנן לר"א דנקני בהילוך". ובכן אם בעל השדה לא עלה על דעתו מעולם להקצות לרבים דרך בשדהו ורק באופן זמני הרשה להם, כל עוד ואין לו חסרון בדבר, הרי בידו לנקוט פזרא וליתיב.

אך לפי הדברים שנאמרו במכתבך שיתכן הדבר שהבעלים הקודמים או חלק מהם הקצו את הדרך לטובת הרבים ע"מ שישתמשו בו לקצר את הדרך  לעולם, והרבים החזיקו כדין, והואיל ולפי הנראה ממכתבך אנשי העיר משתמשים בשטח הזה עוד מלפני כניסתך לגור שם, א"כ מי שבא לגדור את השטח ולמנוע רגל הרבים מלעבור בו, עליו הראיה להוכיח כי מעולם לא חשבו הבעלים הקודמים על כך, וכי כל כוונתם היתה רק באופן זמני בבחינת זה נהנה וזה לא חסר, ואז יהיה בידו לסלק אותם.

הרבנים המשיבים: הרב אברהם בוטרמן הרב אשר דזימיטרובסקי והרב שלמה פרץ

 

השאר תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

שאלות שנצפות עכשיו:

מאמרים אחרונים

מדריכים הלכתיים

הכנו עבורכם
דבר תורה לשבת!

מחפשים כל שבוע איזה דבר תורה להגיד בשבת?

מעכשיו תקבלו כל שבוע דבר תורה ואת כל השאלות הכי מעניינות אליכם למייל