מסורת בתרנגולים

שאלה:

בעקבות הפולמוס שנתעורר לאחרונה בענין כשרות עוף הברקאל (וכשרות העופות באופן כללי), נתעוררתי לשאול כדלהלן:

ידועים בעולם מאות מיני גזעים של תרנגולים, השונים זה מזה במראם ובתכונותיהם. אמנם הצד השוה שבהם 1. שהולכים על שניים 2. מטילים ביצים 3. רובם ככולם מכוסים בנוצות 4. יש להם כרבולת 5. הריונם (דגירה על הביצים עד הבקיעה) 21 יום 6. קולותיהם שווים (אמנם יש שינויים בעומק או גובה הצליל שמפיקים, אבל בסה"כ השומע "יודע" שזה קול של תרנגול או תרנגולת).

עד להתעוררות הפולמוס הייתי סבור שכל שנראה כתרנגול על פי הנ"ל אכן דינו כתרנגול לעניין היתר אכילתם ע"י מסורת אכילת התרנגול.
עכשיו כבר אינני יודע מהו תרנגול שמותר באכילה ומה אסור באכילה. איזה שינוי נחשב שינוי מהותי המצריך מסורת בפני עצמה.
כמובן שבכל הגזעים (עכ"פ אלו שהשאלה נסובה אודותיהם) יש את 4 סימני הכשרות המנויים במשנה בחולין.

הנה כמה מהשינויים שיש בין הגזעים השונים:

1. גודל העוף – ישנם גזעים ננסיים שקטנים משמעותית מהעופות הרגילים (ומלבד הגזעים הננסיים, להרבה מהגזעים הרגילים יש גם מין ננסי הזהה לגמרי לעוף הגדול מלבד בגודלו, שלרוב הוא בין חמישית לרבע מהגודל של עוף רגיל).
2. צבע הנוצות – ישנם קשת רחבה של צבעים שונים ואף של דוגמאות שונות.
3. צבע הביצים – יש המטילות ביצים לבנות, חומות (גוונים בהירים עד כהים מאוד), תכולות ואף ירוקות בצבע זית בהיר.
3. צורת הכרבולת – ידועים 9 סוגי כרבולות שונים השונים זה מזה בצורתם.
4. צבע הרגלים – יש בצבע צהוב, אפור, שחור, ורוד, חום, או שילוב ביניהם.
5. עצם הזנב – יש מינים ללא עצם הזנב.
6. ציצת הלחי – יש מינים עם נוצות בולטות בלחי (באחד או בשניהם).
7. מספר האצבעות – לרוב התרנגולים יש 4 אצבעות, אמנם יש גזעים שיש להם 5 אצבעות.
8. תכונות – רגוע, תוקפני (כלפי בני אדם או כלפי גזעים אחרים), עירני, דגרנות (בהרבה מאוד גזעים הנקבות לא דוגרות על הביצים).
9. צבע המקור – צהוב, כתום, חום, שחור.
10. צבע הכרבולת – ישנו גזע אחד שכולו שחור, מכרבולתו ועד ציפורני רגליו.
11. צבע העיניים.
12. צורת העמידה – יש גזעים העומדים גבוהים וזקופים מאוד.
13. אורך נוצות הזנב – ישנם גזעים שאורך נוצות הזנב של הזכר מגיעים ל60 ס"מ ויותר.
14. ניתן לגידול בכלובים – ישנם גזעים שלא ישרדו בכלובים הם חייבים מרחבים

על איזה סוג תרנגול יש מסורת, ואיזה תכונה מצריכה מסורת בפני עצמה?
וביותר התבלבלתי מכיון שכל גזע הוא בעצם תערובת של גזעים שונים במשך שנים רבות (לעיתים מאות שנים אבל לרוב "רק" עשרות שנים) ואין היודע בודאות איזה גזעים מעורבים בכל גזע (שכל מגדל משחק עם זה עד לקבלת התוצאה הרצויה לו).

אציין ששאלה זו נוגעת לי למעשה באשר אני עצמי מגדל מספר גזעים שונים, ונפק"מ לאכילת הביצים הבשר ואולי אף לגידול עצמו שעלול להביא מכשול לאחרים אם יש בהם איסור (הן מכירה לאחרים והן שילמדו מעצם הגידול שמותרים באכילה).
אדגיש, אין לי קשר לברקאל, ואין מטרת השאלה להוסיף שמן למדורה, אלא שכאמור יש לי נפק"מ למעשה בזה.

תשובה:

שלום וברכה

ראשית תודה על הסקירה המענינת, החכמת אותנו.

לעצם הענין יש שתי נקודות חשובות שצריך לדעת: האחד, בשו"ת דברי חיים יו"ד ח"ב סי' מה אכן נקט בפשיטות שאין לאכול שום עוף ללא מסורת, גם אם הוא זן מסויים של תרנגול, ולכן אכן מה שאינו ממש שינוי של מוטציה קלה או משהו גנטי אלא ממש מין בפני עצמו, אין לאכול.

שנית, יש הרבה סימנים שצריך לדעת, למשל, ביצים שהם כד וכד משני צידיהן הן סימן טומאה, למרות שמדובר בתרנגולת וכו', לכן צריך מומחיות רבה ומסורת ובלי זה אין לאכול.

גם המכשירים את העוף שהזכרת טעמם משום שיש לנו מסורת בזה מזה עשרות שנים.

ערב טוב.