שאלה:
שלום!
בלמדי את סימן צ"ז סעיף ג' ביו"ד (וסי' ק"ח), יצא לי דין שצריך לבררו:
נפסק להלכה בשו"ע שריחא לאו מילתא היא בנבלה ושחוטה, ואילו בפת שאפה עם בשר, פסק השו"ע שאין לאכלה בחלב. שני טעמים מובאים לכך בראשונים: אחד, שיש להחמיר בב"ח, ושני, שבדיעבד יש להתיר, אולם לאכול את הפת עם חלב הוי כלכתחילה. (ואמנם בבאה"ג כתב שהשו"ע פסק כר"ת שאוסר בריחא מילתא, אך ראיתי שכבר תמהו עליו, כיוון שבסי' קח פסק במפורש שלא כר"ת).
רציתי לדעת מה יהיה הדין במאכל בשרי שאפה עם מאכל חלבי באותו תנור, שאם הטעם הוא משום שאסור בב"ח בכל אופן, יש לאסור, ואם הטעם הוא משום שלכתחילה יש לאסור, הרי זה דיעבד, ומותר. אשמח לנימוק, ואם יש הבדל בין התנורים שלהם לתנורים שלנו, תודה!
תשובה:
שלום רב
לגבי בשר וחלב יחד כתב הרמ"א בסי' קח שם שדינו כשאר איסורים.
לגבי תנורים שלנו יש דעות חלוקות, בשו”ת אבן יקרה ח”ג סי’ יח מיקל, וכותב שהזיעה נשרפת מיד, אבל לא ברור כל כך באיזה תנור מדובר. למעשה בס’ בדי השולחן סי’ קח ד”ה אלא נקט בפשיטות שבמאכל לח בתנורים שלנו יש זיעה ממש ולא רק ריחא, וכ”כ באגרות משה ח”א יו”ד סי’ מ. וראה בס’ מגילת ספר סי’ קח אות ד שתמה על כך, אבל למעשה חושש לדעת המחמירים. ונראה שכך המנהג. ולכן אין להקל ולסמוך על סברת ריחא לאו מלתא, אלא כשהדבר נוגע לחומרא בעלמא, חשש בכלים ואינו בן יומו או במאכל מכוסה היטב.
