שאלה:
בסד
בעל גילה שאשתו קראית
האם צריך לגרשה
האם צריכה להתגייר
האם יש חשש ממזרות אצל קראים כוון שלא עושים גיטין?
תשובה:
שלום רב,
עצם הנידון אודות כשרות הקראים הרחבנו בזה כאן וכאן. כלומר, הרמ"א בסי' ד' פסק לאיסור וכן פסקו רבים. מרן הגר"ע ביביע אומר פסק להיתר עפ"י כמה פוסקים כפי שהביא שאם הם מקבלים על עצמם חברות ניתן לקבל אותם לקהל. לא נכון לומר שספרדים מתירים ואשכנזים אוסרים. גדולי הספרדים בירושלים אסרו אותם לקהל. ראה בספר כפי אהרן שהובא שם באוצר הפוסקים שהביא שרבו האוסרים על המתירים. וראה עוד בשו"ת היכל יצחק אבה"ע סי' יד שהביא הגרי"א שגדולי ירושלים הספרדים אסרו את הקראים לקהל, והראב"ד הגאון רבי יוסף ידיד הלוי שהיה מלפנים רבה של חלאב (מחבר הספר ויחי יוסף ועוד) רצה להתיר, אולם משראה שגדולי הספרדים בירושלים אוסרים חזר בו.
כלומר, ישנם הרבה שאוסרים, והמקל יש לו על מי לסמוך. אולם חשוב להדגיש שרוב הקראים היום בארץ הם קראי מצרים, והנאמר כאן (בשם היביע אומר זה על קראי מצרים). בקראי רוסיה המצב חמור יותר.
החשש אודות הקראים הוא אכן שלא עשו בעבר גיטין (וגם היום, אלא שהיום ספק גדול אם עושים קידושין כשרים) וממילא יש בקהילה זו ממזרים ולכן גזרו שלא להתחתן איתם.
בדיעבד אין לי הרבה מה לומר מעבר להנ"ל. שהבעל יעשה את השיקולים בעצמו לכאן ולכאן.
עצם הנושא אם אכן הוא לא ידע כלל שהיא צאצאית לקראים, יתכן בהחלט שזו עילה לגירושין, אדם יכול לדרוש שלא לעבור על ספק איסור.
לגבי כתובה זו סוגיה אחרת. הדין הוא חייבי לאווין שלא הכיר בה (כלומר, אפילו אדם נשא אישה שודאי אסורה לו ולא ידע על כך) שיש לה תוספת כתובה עיי"ש שהראשונים והאחרונים דשו בהלכה זו רבות שאדם לפעמים רוצה דווקא את האישה המסויימת הזו, לכן היא זקוקה לגט באופן ודאי ויש לה גם תוספת כתובה.
