שאלה:
בס"ד
זה לשון השוע יוד" סימן שמט"
מת — בין עובד כוכבים בין ישראל — תכריכיו אסורים בהנאה. ודוקא שהזמינם לצרכו ונתנם עליו. אבל בהזמנה לבד — אפילו עשאם לצרכו לאחר שמת — לא נאסרו, דהזמנה לאו מלתא. וכן אם נתנם עליו ולא הזמינם לכך בתחלה עדיין לא נאסרו.
תוכל לבאר לי את הסעיף הזה בבקשה
תודה
תשובה:
שלום וברכה
סעיף זה נוגע לכלל הידוע שהזמנה לאו מלתא, כלומר, מה שייחד את התכריכים לאותו המת, כל עוד לא נעשה בהם שימוש, אין לזה עדיין דין תכריכי מת, והם מותרים בהנאה, וכן שימוש לרגע בלא שהיו מיוחדים לכך, ורק כאשר ייחד לתכריכים וגםפ השתמש, חל עליהם האיסור. פרטי דין זה תוכל לראות בהרחבה בשו"ע או"ח סי' מב לענין תיק של תפילין.
בס"ד
השאלה ששאלתי היא הבקשר של רב פעלים ג,לז ויבי"א א,כד בדין ארון זהב שקברו בו מתים וכדומ…
האם מותר להשתמש בארון הזה
והרב פעלים כותב שזה לא הזמנה והביא את השולחן ערוך לעיל .
למי מה שהסברת שהזמנה לאו מלתא היא כלומר צריך ליחד וגם להשתמש…
אם קברו בתוך הארון את המת מסתמא יחדו והתמשו בו הרי המת בתוכו…
תוכל להסביר לי את דב"ק של הבאח לעיל בבקשה?
בס"ד
ושאלה נוספת בהקשר הזה ברשותך
מה הדין לגבי תשמישי מת האם מדאורייתא או מדרבנן?
ומה התנאים שבהם מותר לפתוח קבר כלומר מאיזה גיל הנפטר או אם צריך להעביר ממדינה בחו"ל לישראל האם מותר לפתוח וכו?…
תודה רבה
דברי הרב פעלים הם ממש כמו שדיברנו הוא כותב שצריך גם הזמנה וגם שימוש, ומסתפק לומר שכיון שמן הסתם לא הזמינו לשם כך כי אין דרך לקבור עם טסי זהב, השימוש לבד אינו אוסר.
ראה ביביע אומר שם את כל השיטות אם זה דאורייתא או דרבנן… פתיחת קבר בעקרון אסורה, ובאופן שמתירים – לכבוד המת, רק לאחר 12 חודש.
השאר תגובה