שאלה:
שלום הרב
ראשית תודה רבה ויישר כוח גדול על האתר הנפלא שמזכה את הרבים, זהו חסד עצום, תזכו להמשיך בפועלכם המבורך.
רצוני לברר מהי ההלכה ודעת תורה בכמה מין המקרים הבאים:
א. כיצד עלי להתייחס (במחשבה ובלב, לא במעשה) לנוער נושר. ברור מעל לכל ספק שהמעשים שהם עושים אסורים וחובה להתייחס למעשים הללו בעין שלילית ולשנוא אותם, אך האם עלי לדון את עושי המעשים? פעמים רבות הנוער הנושר בא ממשפחות לא קלות כלל כגון הורים גרושים וכדומה, כמו כן הוא מתמודד לעיתים קרובות עם קשיים לימודיים, חברתיים וכדומה, האם יש מקום לומר שהבחירה שלהם הצטמצמה מאד ולכן הם לא שומרים תורה ומצוות? האם ניתן להתייחס אליהם בעין חיובית ולחשוב "שהם סה"כ עברו חיים קשים והתמודדויות קשות ואי אפשר לדעת כיצד אני הייתי נוהגת במקומם, ויכול להיות שהם כן עושים מאמצים להשתנות ולהתקדם " או שאסור?
ב. האם מותר לדבר על חילונים ונוער נושר לשון הרע?
ג. את מי כן חובה לדון לכף זכות? ואת מי ראוי לדון לכף זכות?
אשמח לתשובות, תודה רבה!
תשובה:
שלום רב,
אין ספק שהמבט שאת מציגה כאן זה ההשקפה הנכונה. כלומר, ברור שיש להוקיע את המעשים, אבל בד ובד ניתן לנסות איכשהו לדון אותם לכף זכות שהיה להם קושי מיוחד שלא התליחו לעמוד בו. למרות שגם צריכים לדעת שהקב"ה אינו מנסה איש שאינו מסוגל לעמוד בניסיון הזה.
ובעצם הדברים כתובים ברמב"ם בהלכות תשובה (פרק ג' הלכה ב):
"ושקול זה אינו לפי מנין הזכיות והעונות אלא לפי גודלם, יש זכות שהיא כנגד כמה עונות שנאמר יען נמצא בו דבר טוב, ויש עון שהוא כנגד כמה זכיות שנאמר וחוטא אחד יאבד טובה הרבה, ואין שוקלין אלא בדעתו של אל דעות והוא היודע היאך עורכין הזכיות כנגד העונות".
כלומר, מפורש בדברי הרמב"ם שהכל נמדד לפי הסיטואציה האישית הידועה רק לאל לדעות. כלומר, חילול שבת שזה ודאי אחד האיסורים החמורים ביותר שחז"ל אומרים שהמחלל שבת דינו כגוי. בכל זאת לפעמים הקב"ה ידון את המחלל שבת אחרת מאדם שעשה עבירה הרבה פחות חמורה. וזה כמובן ידוע רק לאל דעות כלשון הרמב"ם.
הרבה הצלחה ושנזכה כולנו לרוב נחת מהילדים
שבת שלום
מקורות:
