שאלה:
לרב שלום וברכה.
אשתי היא אישה מאוד עצבנית ושתלטנית. על כל דבר קטן היא כועסת, מקללת וצורחת, וזה מוביל לכך שאני לא יכול לקיים איתה את המצווה כראוי גם שהיא רגועה, כי אני נזכר בהתנהגות שלה ואני נגעל.
פרט חשוב: מה שאני כן מצליח לעשות זה כן לשמש איתה (כי יש קישוי) אבל לא יוצא זרע.. מהסיבה שאין לי שום הנאה להיות איתה בגלל ההתנהגות שלה, לא רציתי לפגוע בה ולא סיפרתי לה על כך וגם היא חושבת שכן יוצא זרע.
אם יש פרק זמן של בערך שבועיים שבו היא לא צועקת אז כל ההתלהבות חוזרת לי ואני יכול לשמש איתה כרגיל.. (אבל ברוב המקרים אין כמעט יום שהיא לא צועקת ומקללת)
מה עליי לעשות?
תשובה:
שלום רב,
אני לא יודע מה לומר לך. אבל דע לך שבצורה כזו, הזוגיות שלכם לא תשרוד הרבה זמן. גם אדם עדין לא יסבול מצב כזה לאורך זמן. לעניות דעתי, כדאי שתמתין לשעת הכושר – כלומר, לזמן שהיא רגועה לומר לה שאתה רוצה לקבוע איתה שיחה רגועה על כוס קפה על מצב הזוגיות שלכם. אל תטיח בה אשמה אלא תסביר לה שאתם חייבים לשפר את המצב שלכם שהאחד יכבד את השני, האחד לא יכעס על השני וכד', ובעזרת ה' אני מקווה שהמצב ישתפר בעז"ה.
